כן.‏ אדם יכול לעזוב את ארגוננו בשתי דרכים:‏

•   בקשה רשמית.‏ אדם יכול להצהיר בעל־פה או בכתב שהוא החליט שאין ברצונו להמשיך להיות מוכר כעד־יהוה.‏

•   מעשים.‏ אדם יכול לנקוט פעולה שתעיד על כך שהוא כבר אינו רוצה להיות חלק מאגודת האחים הכלל עולמית שלנו (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏9‏)‏.‏ לדוגמה,‏ הוא עשוי להצטרף לדת אחרת ולהצהיר שברצונו להמשיך להשתייך אליה (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏19‏)‏.‏

 לא.‏ יש הבדל בין אדם שבחר להתנתק מארגוננו לבין אדם שנחלש באמונה.‏ במקרים רבים מי שהאטו את הקצב בפעילותם הדתית או חדלו ממנה לזמן מה,‏ לא נטשו את אמונתם אלא נתקפו רפיון ידיים.‏ איננו מתרחקים מאותם אנשים,‏ אלא מנסים לספק להם נחמה ותמיכה (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14;‏ יהודה 22‏)‏.‏ אם הפרט מעוניין בעזרה,‏ זקני־הקהילה ידאגו לספק לו סיוע רוחני (‏גלטים ו׳:‏1;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏1–3‏)‏.‏

 אולם אין בסמכותם של זקני־הקהילה ללחוץ על אדם או להכריח אותו להישאר עד־יהוה.‏ בכל הנוגע לענייני דת,‏ כל אדם רשאי לקבל החלטה אישית (‏יהושע כ״ד:‏15‏)‏.‏ אנו מאמינים שמי שמשרתים את אלוהים צריכים לעשות כן מרצונם החופשי ובלב שלם (‏תהלים ק״י:‏3;‏ מתי כ״ב:‏37‏)‏.‏