”אני עושה את מה שאני יכולה”
אירמה, שגרה בגרמניה, מתקרבת לגיל 90. לאחר שתי תאונות חמורות ומספר ניתוחים, היא אינה מסוגלת יותר לבשר מבית לבית כפי שעשתה בעבר. אירמה מדברת עם אחרים על אמונתה בעזרת מכתבים שהיא כותבת לקרובי משפחה ומכרים. מכתבי העידוד והתנחומים שהיא כותבת מתקבלים בהערכה רבה ולעיתים קרובות אנשים מתקשרים אליה ושואלים מתי יגיע המכתב הבא. בנוסף, היא קיבלה מכתבי תודה רבים ובהם בקשות למכתבים נוספים. אירמה אומרת: ”זה משמח אותי ועוזר לי להישאר פעילה מבחינה רוחנית”.
אירמה גם שולחת מכתבים לאנשים הנמצאים בבתי אבות. היא מספרת: ”אישה מבוגרת התקשרה אליי ואמרה לי שהמכתב שלי העניק לה נחמה רבה לאחר שבעלה מת. היא שומרת את המכתב בתוך ספר המקרא שלה וקוראת אותו לעיתים קרובות בערבים. אישה אחרת, שבעלה מת לא מזמן, אמרה שהמכתב שלי עזר לה יותר מדרשת הכומר. היו לה שאלות רבות והיא שאלה אם תוכל לבקר אותי”.
אחת המכרות של אירמה שאינה עדת־יהוה, עברה לגור במקום מרוחק וביקשה מאירמה שתכתוב לה. ”האישה שמרה את כל המכתבים שלי”, אמרה אירמה. ”לאחר מותה, בתה התקשרה אליי. היא אמרה לי שהיא קראה את כל המכתבים שכתבתי לאמה ושאלה אם אני אוכל לכתוב גם לה מכתבים בנושאים מקראיים”.
אירמה נהנית מאוד מהשירות שלה. ”אני מתחננת ליהוה שימשיך לתת לי כוח לשרת אותו”, היא אומרת. ”אמנם אני כבר לא יכולה לבשר מבית לבית, אבל אני עושה את מה שאני יכולה”.
