פעילה ונמרצת למרות מגבלותיה
מריה לוסיה מברזיל סובלת מתסמונת אשר, הפרעה גנטית אשר לרוב גורמת ליקוי שמיעה או חירשות ואיבוד ראייה הדרגתי. היא נולדה חירשת ולמדה שפת סימנים בילדותה. בערך בגיל 30 היא החלה לאבד את ראייתה. אך למרות מגבלותיה הרבות, מריה לוסיה לא מרחיקה את עצמה מאחרים. כיום היא בת יותר מ־70 וחיה חיים מאושרים ומלאי משמעות.
מריה לוסיה פגשה את עדי־יהוה ב־1977, לפני שראייתה החלה להידרדר. היא מספרת: ”יום אחד נתקלתי באדריאנו, בן כיתתי לשעבר. הוא סיפר לי שלא מזמן הוא הפך לעד־יהוה ושיתף אותי בהבטחתו של אלוהים להפוך את כדור הארץ לגן עדן שבו כולם ייהנו מבריאות מושלמת. דבריו הותירו בי רושם עמוק והסכמתי ללמוד את המקרא. זמן קצר לאחר מכן התחלתי להגיע לקהילה בריו דה ז׳נרו, שבה חלק מתוכנית האסיפות תורגמה לשפת סימנים. בעזרת יהוה התקדמתי מבחינה רוחנית ונטבלתי ביולי 1978”.
כעבור זמן מה עברה מריה לוסיה לקהילה שבה אף אחד לא ידע שפת סימנים. בהתחלה זה היה קשה מאוד, משום שהיא לא יכלה להבין את החומר המוגש באסיפות. אך בהמשך הדרך שתי אחיות נחלצו לעזרתה. הן ישבו לידה במהלך האסיפות ורשמו לה בקצרה את הנאמר. מריה לוסיה אומרת: ”כשהייתי מגיעה הביתה, הייתי קוראת שוב ושוב את הרשימות כדי להפנים את כל המידע. עם הזמן אותן אחיות למדו שפת סימנים והפכו למתורגמניות שלי”.
בסופו של דבר ראייתה של מריה לוסיה הידרדרה עד כדי כך שהיא כבר לא יכלה לראות את הסימנים של המתורגמניות שלה. לכן היא החלה להשתמש בשפת סימנים במגע. היא מסבירה: ”אני מניחה את ידיי על ידיה של האחות שמתרגמת לי. כך אני יכולה להבין את הסימנים שהיא עושה”.
מריה לוסיה אסירת תודה לאחיות שמתרגמות למענה. ”הן מתנה יקרה מיהוה”, היא אומרת. ”בעזרתן אני יכולה להבין את מה שנאמר באסיפות ובכינוסים ולהפיק תועלת מהחומר”.
מריה לוסיה גם פעילה מאוד בשירות. היא מבשרת לחירשים בעזרת שפת סימנים במגע, ורבים מהם מעריכים מאוד את המאמצים שהיא משקיעה כדי לחלוק איתם את הבשורה הטובה. במהלך מגפת קוביד-19 היא גם כתבה לחירשים מכתבים רבים מספור בעזרתו של אחיה, ז׳וזה אנטוניו, שגם הוא חירש־עיוור. a
איך היא עושה זאת? ”אני משתמשת בתבנית פלסטיק שעוזרת לי לכתוב ישר ולדעת היכן מתחילה ומסתיימת כל שורה. כך אני יכולה לכתוב פסקאות מסודרות”, היא אומרת. ”לז׳וזה אנטוניו יש זיכרון נהדר. הוא עוזר לי לחשוב על נושאים ופסוקים שאני יכולה לכלול במכתבים שלי. אני גם מנסה להתנסח בצורה שתהיה ברורה לחירשים, כי לא כל החירשים שולטים בקריאה”.
למרבה הצער, מריה לוסיה כבר איבדה לחלוטין את מאור עיניה, ולמרות זאת היא ממשיכה להיות פעילה ונמרצת. קרולינה, אחת המתורגמניות שלה, אומרת: ”מריה לוסיה מבצעת בכוחות עצמה את כל עבודות הבית, וביתה תמיד נקי ומסודר. היא גם אוהבת לבשל ולהכין ארוחות לחבריה”.
ג׳פרסון, אחד מזקני הקהילה בקהילתה של מריה לוסיה, מוסיף: ”למריה לוסיה יש אהבה עמוקה ליהוה ולזולת. היא תמיד שמחה להושיט עזרה לאחרים. אין בה שמץ של אנוכיות” (פיליפים ב׳:4).
a ז׳וזה אנטוניו הפך לאחד מעדי־יהוה בשנת 2003. כמו מריה לוסיה, גם הוא נולד חירש ועם הזמן איבד את ראייתו.