פרק 14
ישוע מתחיל לעשות תלמידים
-
תלמידיו הראשונים של ישוע מצטרפים אליו
לאחר 40 יום במדבר ולפני שובו לגליל חוזר ישוע ליוחנן, זה אשר הטביל אותו. כאשר מתקרב ישוע מצביע עליו יוחנן ואומר לנוכחים: ”הנה שה אלוהים המסיר את חטא העולם! הוא זה שעליו אמרתי, ’אחריי בא אחד אשר גדול הוא ממני, כי היה קיים עוד לפניי’” (יוחנן א׳:29, 30). יוחנן אומנם מבוגר מעט מישוע, אך הוא מודע לכך שישוע היה קיים עוד לפניו כיצור רוחני בשמיים.
מספר שבועות קודם לכן, כאשר בא ישוע להיטבל, נראה שיוחנן לא היה בטוח שישוע הוא המשיח המובטח. ”גם אני לא הכרתי אותו”, מודה יוחנן, ”אבל באתי להטביל במים כדי שהוא יתגלה לישראל” (יוחנן א׳:31).
יוחנן ממשיך לספר למאזיניו מה קרה כשהטביל את ישוע: ”ראיתי את הרוח יורדת כיונה מן השמיים ונחה עליו. גם אני לא הכרתי אותו, אך מי ששלח אותי להטביל במים אמר אליי, ’זה שתראה כי עליו הרוח יורדת ונחה, הוא המטביל ברוח הקודש’. ואני ראיתי זאת, והעדתי שזהו בן אלוהים” (יוחנן א׳:32–34).
למחרת נמצא יוחנן עם שניים מתלמידיו כאשר שוב מתקרב ישוע. יוחנן אומר: ”הנה שה אלוהים!” (יוחנן א׳:36) בעקבות זאת, שני תלמידיו של יוחנן המטביל הולכים אחרי ישוע. שמו של אחד מהם הוא אנדרי. ככל הנראה התלמיד השני הוא זה שתיעד את האירוע, וגם לו קוראים יוחנן. נראה שאותו יוחנן הוא בן דודו של ישוע, בנה של שלומית. שלומית היא ככל הנראה אחותה של מרים, ובעלה הוא זבדַי.
ישוע רואה שאנדרי ויוחנן הולכים אחריו ולכן שואל אותם: ”מה רצונכם?”
”רבי”, הם שואלים אותו, ”היכן אתה מתאכסן?”
”בואו ותראו”, משיב ישוע (יוחנן א׳:37–39).
השעה היא בערך ארבע אחר הצהריים, ואנדרי ויוחנן נשארים עם ישוע עד סוף אותו יום. אנדרי כל כך מתרגש, וכשהוא מוצא את אחיו שמעון, הנקרא גם פטרוס, הוא אומר לו: ”מצאנו את המשיח” (יוחנן א׳:41). אנדרי לוקח את פטרוס לישוע. ההמשך מרמז על כך שבדומה לאנדרי גם יוחנן מוצא את אחיו יעקב, ומביא אותו לישוע; עם זאת, יוחנן אינו כולל את הפרט האישי הזה כשכתב את סיפור המאורעות.
למחרת היום מוצא ישוע את פיליפוס מבית צידא. עיר זו, השוכנת לחופו הצפוני של ים כינרת, היא עירם של אנדרי ופטרוס. ישוע מזמין את פיליפוס: ”לך אחריי” (יוחנן א׳:43).
לאחר מכן מוצא פיליפוס את נתנאל, הנקרא גם בר־תלמי, ואומר לו: ”מצאנו את זה אשר עליו כתב משה בתורה ואשר עליו כתבו גם הנביאים, את ישוע בן יוסף מנצרת”. נתנאל מטיל ספק בכך ואומר לפיליפוס: ”האם מנצרת יכול לצאת משהו טוב?”
”בוא וראה”, מפציר בו פיליפוס. ישוע רואה שנתנאל בא לקראתו ואומר עליו: ”הנה בן ישראל שאין בו כל מרמה”.
”מניין אתה מכיר אותי?”, שואל נתנאל.
ישוע משיב: ”לפני שפיליפוס קרא לך, ראיתי אותך כשהיית תחת עץ התאנה”.
נתנאל משיב בתדהמה: ”רבי, אתה בן אלוהים, אתה מלך ישראל”.
”האם אתה מאמין רק מפני שאמרתי לך שראיתי אותך תחת עץ התאנה?” שואל ישוע. ”עוד תראה דברים גדולים מאלה”. אז מבטיח ישוע: ”אמן אמן אני אומר לכם: אתם תראו את השמיים פתוחים ואת מלאכי אלוהים עולים השמיימה ויורדים אל בן האדם” (יוחנן א׳:45–51).
זמן קצר לאחר מכן עוזב ישוע יחד עם תלמידיו החדשים את עמק הירדן והולך לגליל.