בשפות המקוריות שבהן נכתב המקרא מופיעות המילים שְׁאול בעברית ומקבילתה הָדֶס ביוונית יותר מ־70 פעם.‏ שתי המילים קשורות למוות.‏ בתרגומי מקרא מסוימים הן מתורגמות למילים ”‏קבר”‏,‏ ”‏גיהינום”‏ או ”‏בור־שחת”‏.‏ עם זאת,‏ ברוב השפות אין מילים הנושאות את המשמעות המדויקת של המילים המקוריות בעברית וביוונית.‏ מה פשר המילים הללו?‏ הבה נראה איזה שימוש נעשה בהן בפסוקים שונים במקרא.‏

בקהלת ט׳:‏10 נאמר:‏ ”‏אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בִּשְׁאוֹל,‏ אשר אתה הולך שמה”‏.‏ האם יש להבין מכך ששאול עניינה בקבר מסוים שבו אולי טמון אחד מיקירינו?‏ לא.‏ כאשר המקרא מתייחס מפורשות לחלקת קבר כלשהי,‏ הוא משתמש במילה אחרת בעברית וביוונית,‏ ולא בשאול והדס (‏בראשית כ״ג:‏7–9;‏ מתי כ״ח:‏1‏)‏.‏ כמו כן,‏ אין המקרא מציין את המילה ”‏שאול”‏ ככינוי לקבר שבו קבורים מספר אנשים,‏ כמו קבר משפחתי או קבר המוני (‏בראשית מ״ט:‏30,‏ 31‏)‏.‏

אם כן,‏ על איזה מקום מצביעה המילה ”‏שאול”‏?‏ דבר־אלוהים מלמד כי המונחים ”‏שאול”‏ או ”‏הדס”‏ מצביעים על דבר גדול אף יותר מקבר המוני ענק.‏ לדוגמה,‏ בישעיהו ה׳:‏14 נאמר ששאול ’‏רחבה היא ופערה פיה לבלי חוק [‏ללא גבולות]‏’‏.‏ אף ששאול כביכול ’‏בלעה’‏ אינספור מתים,‏ היא תמיד רעבה לעוד ועוד (‏משלי ל׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ בשונה מכל אתר קבורה ממשי,‏ המכיל מספר מתים מוגבל,‏ ’‏שְׁאול לא תִשְׂבַּע’‏ (‏משלי כ״ז:‏20‏)‏.‏ אין היא יודעת שובע ואין לה גבולות.‏ אם כן,‏ שאול והדס אינן מקום מסוים באתר כלשהו.‏ הן כינוי לקבר המשותף של המתים,‏ מקום סמלי שבו מרבית המתים ישנים את שנת המוות.‏

עיקר האמונה המקראי בנושא תחיית המתים מסייע לנו להבין טוב יותר את משמעות המונחים ”‏שאול”‏ ו”‏הדס”‏.‏  המקרא מראה כי שאול והדס קשורות לסוג המוות שממנו תהיה תחייה a (‏איוב י״ד:‏13;‏ מעשי השליחים ב׳:‏31;‏ ההתגלות כ׳:‏13‏)‏.‏ עוד מלמד דבר־אלוהים כי לא רק מי ששירתו את יהוה מצויים בשאול או בהדס,‏ אלא גם רבים שלא שירתו אותו (‏בראשית ל״ז:‏35;‏ תהלים נ״ה:‏16‏)‏.‏ משום כך,‏ המקרא מלמד שתהיה ”‏תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים”‏ (‏מעשי השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏