בכוחו של המקרא לשנות חיים
בכוחו של המקרא לשנות חיים
”הייתי חבית ללא תחתית” (לוקה שוּץ)
שנת לידה: 1975
ארץ לידה: סלובניה
עבר: שתיין כבד
רקע: נולדתי בליובליאנה, בירת סלובניה. הייתה לי ילדות די מאושרת עד גיל ארבע, כשאבא שלי התאבד. אחרי שהכתה בנו הטרגדיה הזאת, אימא שלי הייתה צריכה לעבוד קשה כדי לפרנס שני בנים — את אחי הגדול ואותי.
בגיל 15 עברתי לגור עם סבתא שלי. מאוד אהבתי לגור אצלה כי הרבה מהחברים שלי גרו קרוב אליה. גם נהניתי מהרבה יותר חופש פעולה ממה שהיה לי בבית. בגיל 16 התחלתי להתחבר עם אנשים שנהגו לצאת לשתות בסופי השבוע. גידלתי שיער ארוך, התלבשתי בצורה זרוקה ומאוחר יותר גם התחלתי לעשן.
התנסיתי בכל מיני סוגי סמים, אבל כל הזמן גם המשכתי לשתות אלכוהול, כי מזה הכי נהניתי. אחרי זמן קצר עברתי משתיית כמה כוסות של יין ליותר מבקבוק שלם בבת אחת. נהייתי מומחה בלהסתיר כמה שיכור באמת הייתי. בהרבה מקרים מה שהסגיר את העובדה ששתיתי היה רק הריח שנדף מפי. וגם אז, אף אחד לא העלה על דעתו ששתיתי אולי כמה ליטרים של יין או בירה, ועוד בשילוב עם וודקה.
הרבה פעמים קרה שאני זה שעזרתי לחברים שלי לעמוד על הרגליים אחרי לילה במועדון, למרות ששתיתי פי שתיים אלכוהול יותר מהם. יום אחד שמעתי במקרה את אחד החברים שלי אומר עליי שאני חבית ללא תחתית — סוג של ביטוי גנאי בסלובנית למישהו שיכול לשתות יותר מאחרים. מה שהוא אמר ממש פגע בי.
התחלתי לחשוב מה אני עושה עם החיים שלי. הרגשתי חסר ערך. נראה היה שהחיים שלי היו חסרי משמעות.
כיצד שינה המקרא את חיי: בערך באותה תקופה שמתי לב שאחד מהחברים שלי בבית־הספר השתנה ונהיה אדם יותר רגוע ונחמד. מאוד הסתקרנתי, אז הזמנתי אותו לבית קפה. במהלך השיחה הוא הסביר שהוא התחיל ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה, וסיפר לי על כמה דברים שהוא שלמד. הכול היה חדש לגמרי בשבילי כי לא גדלתי בבית דתי. אז התחלתי לבוא לאסיפות של עדי־יהוה וללמוד איתם את המקרא.
לימוד המקרא פקח את עיניי לאמת וגרם לי לרצות לשנות את חיי. לדוגמה, למדתי שאנחנו חיים בתקופה שהמקרא מכנה ’אחרית הימים’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). וגם למדתי שאלוהים ישים בקרוב סוף לכל האנשים הרשעים בכדור הארץ וייתן לאנשים הטובים את ההזדמנות לחיות לנצח בגן עדן (תהלים ל״ז:29). בער בי הרצון לשנות את סגנון החיים שלי כדי שאוכל להיות בין אותם אנשים טובים.
התחלתי לספר לחברים שלי על הדברים שלמדתי מתוך המקרא. הרוב צחקו עליי כשדיברתי איתם, אבל זה דווקא היה לטובה. התגובה שלהם עזרה לי לראות שהם לא היו חברים אמיתיים. הבנתי גם שבעיית השתייה שלי הייתה קשורה לסוג החברים שבחרתי לעצמי. הם רק חיכו לסופי השבוע כדי שהם יוכלו שוב לשתות.
ניתקתי קשר עם החברים האלה ויצרתי קשרי ידידות טובים בתוך הקהילה של עדי־יהוה. החברים החדשים שלי עודדו אותי מאוד. אלה אנשים שבאמת אוהבים את אלוהים ושעושים כל מאמץ לחיות לפי הסטנדרטים שלו. ובהדרגה הצלחתי להתגבר על ההרגל שלי להפריז בשתיית אלכוהול.
התועלת שצמחה לי מהשינוי: אני כל כך מודה ליהוה שאני כבר לא זקוק לאלכוהול כדי להרגיש שמח. אני באמת לא יודע איפה הייתי היום אילו המשכתי בדרך הקודמת שלי. אבל אני משוכנע לחלוטין שהחיים שלי עכשיו טובים בהרבה.
בשבע השנים האחרונות יש לי הזכות הגדולה לשרת במשרד הסניף של עדי־יהוה בסלובניה. אני מרגיש שלחיים שלי יש משמעות אמיתית בזכות העובדה שאני מכיר את יהוה ומשרת אותו.