בראשית 2‏:1‏-25

  • אלוהים שובת ביום השביעי ‏(‏1–3‏)‏

  • יהוה אלוהים,‏ עושה השמיים והארץ ‏(‏4‏)‏

  • האיש והאישה בגן עדן ‏(‏5–25‏)‏

    • האדם נוצר מן העפר ‏(‏7‏)‏

    • עץ הדעת האסור ‏(‏15–17‏)‏

    • בריאת האישה ‏(‏18–25‏)‏

ב  לְפִיכָךְ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּם* נִשְׁלְמוּ.‏+  וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּבָר הִשְׁלִים אֱלֹהִים אֶת הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה,‏ וְהֵחֵל לִשְׁבֹּת* בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.‏+  וֶאֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְקִדֵּשׁ אוֹתוֹ,‏ כִּי בּוֹ שָׁבַת* אֱלֹהִים מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא,‏ מִכָּל מָה שֶׁקָּבַע לַעֲשׂוֹת.‏  אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּעֵת בְּרִיאָתָם,‏ בַּיּוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה* אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.‏+  טֶרֶם הָיָה בָּאָרֶץ כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה וְטֶרֶם הֵחֵלָּה לִצְמֹחַ כָּל צִמְחִיַּת הַשָּׂדֶה,‏ כִּי יְהֹוָה אֱלֹהִים עֲדַיִן לֹא הִמְטִיר גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ וְלֹא הָיָה אָדָם לְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה.‏  אַךְ אֵד הָיָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ,‏ וְהוּא הִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏  וִיהֹוָה אֱלֹהִים יָצַר אֶת הָאָדָם מֵעֲפַר+ הָאֲדָמָה וְנָפַח בִּנְחִירָיו אֶת נְשִׁימַת הַחַיִּים,‏+ וְהָאָדָם נִהְיָה יְצוּר חַי.‏*+  וִיהֹוָה אֱלֹהִים נָטַע גַּן בְּעֵדֶן,‏+ בַּמִּזְרָח,‏ וְשָׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצַר.‏+  לְפִיכָךְ יְהֹוָה אֱלֹהִים הִצְמִיחַ מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל וְגַם אֶת עֵץ הַחַיִּים+ בְּאֶמְצַע הַגַּן וְאֶת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע.‏+ 10  וְנָהָר יָצָא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגַּן,‏ וּמִשָּׁם הִתְפַּצֵּל לְאַרְבָּעָה נְהָרוֹת.‏* 11  שֵׁם הָרִאשׁוֹן הוּא פִּישׁוֹן;‏ הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה,‏ אֲשֶׁר יֵשׁ שָׁם זָהָב.‏ 12  זְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב.‏ וְגַם שְׂרַף הַמֹּר וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם נִמְצָאִים שָׁם.‏ 13  שֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי הוּא גִּיחוֹן;‏ הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.‏ 14  שֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי הוּא חִדֶּקֶל;‏+ הוּא הַהוֹלֵךְ מִזְרָחִית לְאַשּׁוּר.‏+ וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְּרָת.‏+ 15  יְהֹוָה אֱלֹהִים לָקַח אֶת הָאָדָם וְהוֹשִׁיבוֹ בְּגַן עֵדֶן כְּדֵי לְעַבְּדוֹ וְלִשְׁמֹר עָלָיו.‏+ 16  יְהֹוָה אֱלֹהִים גַּם צִוָּה עַל הָאָדָם:‏ ”‏מִכָּל עֵץ הַגַּן תֹּאכַל לָשֹׂבַע.‏+ 17  אַךְ מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע,‏ לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ,‏ כִּי בַּיּוֹם שֶׁתֹּאכַל מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת”‏.‏*+ 18  וִיהֹוָה אֱלֹהִים אָמַר:‏ ”‏לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ.‏ אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”‏.‏*+ 19  וִיהֹוָה אֱלֹהִים יָצַר מִן הָאֲדָמָה אֶת כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֶת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם,‏ וְהֵחֵל לַהֲבִיאָם אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת אֵיךְ יִקְרָא לְכָל אֶחָד;‏ וּמָה שֶׁהֶחְלִיט הָאָדָם לִקְרֹא לְכָל יְצוּר חַי,‏* זֶה הָיָה שְׁמוֹ.‏+ 20  לְפִיכָךְ הָאָדָם נָתַן שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמוֹת וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה,‏ אַךְ לָאָדָם לֹא הָיָה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.‏* 21  לָכֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים הִפִּיל תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם,‏ וּבְעוֹדוֹ יָשֵׁן לָקַח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וְאָז סָגַר אֶת הַבָּשָׂר בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה.‏ 22  וִיהֹוָה אֱלֹהִים בָּנָה מִן הַצֶּלַע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם אִשָּׁה,‏ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶל הָאָדָם.‏+ 23  וְהָאָדָם אָמַר:‏ ‏”‏סוֹף כָּל סוֹף,‏ עֶצֶם מֵעֲצָמַיוּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי.‏ זֹאת תִּקָּרֵא אִשָּׁה,‏כִּי מֵאִישׁ נִלְקְחָה הִיא”‏.‏+ 24  עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְיִדְבַּק בְּאִשְׁתּוֹ* וְיִהְיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.‏+ 25  וּשְׁנֵיהֶם הָיוּ עֵירֻמִּים,‏+ הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ;‏ אַךְ הֵם לֹא הִתְבַּיְּשׁוּ.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏וכל צבאם”‏.‏
או ”‏לנוח”‏.‏
או ”‏נח”‏.‏
הפעם הראשונה שבה מופיע שמו הפרטי הייחודי של אלוהים,‏ יהוה.‏ ראה נספח א4‏.‏
או ”‏נפש חיה”‏.‏ פירושה המילולי של המילה ”‏נפש”‏ הוא ”‏יצור נושם”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והיה לארבעה ראשים”‏.‏
או ”‏לבטח תמות”‏.‏
או ”‏כמשלימה עבורו”‏.‏
או ”‏נפש חיה”‏.‏
או ”‏כמשלימה עבורו”‏.‏
או ”‏יישאר עם אשתו”‏.‏