שחיתות ממשלתית מוגדרת כניצול לרעה של משרה ציבורית למטרות רווח אישי. לשחיתות מסוג זה יש היסטוריה ארוכת ימים. לדוגמה, אחד מחוקי התורה אסר על שופטים לקחת שוחד, דבר המעיד על כך שמנהג זה היה נפוץ כבר לפני למעלה מ־3,500 שנה (‏שמות כ”ג:8‏). כמובן, שחיתות אינה כוללת רק קבלת שוחד. לעיתים עובדי ציבור מושחתים מקבלים טובות הנאה, מנצלים שירותים שהם אינם זכאים להם ואף גונבים כספים במצח נחושה. הם גם לא אחת מנצלים את מעמדם כדי להעניק יחס מועדף לחבריהם או לקרוביהם.‏

אומנם שחיתות עלולה להימצא בכל ארגון, אך נראה שהשחיתות הממשלתית היא הנפוצה ביותר. על־פי ברומטר השחיתות העולמי לשנת 2013, שפורסם על־ידי ארגון ”שקיפות בינלאומית”, חמשת הגופים המושחתים ביותר לדעת אנשים ברחבי העולם הם: המפלגות הפוליטיות, המשטרה, עובדי הציבור, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. תן דעתך לכמה דיווחים השופכים אור על חומרת התופעה.‏

• אפריקה: בשנת 2013 הואשמו כ־22,000 עובדי ציבור בדרום אפריקה בהתנהגות לא־כשרה בשל פרשיות שחיתות.‏

• דרום אמריקה: בשנת 2012 הורשעו 25 איש בברזיל בגין מעילה בכספי הציבור למימון תמיכה פוליטית. מבין המורשעים היה ראש לשכת הנשיא לשעבר, האיש השני במעמדו במדינה.‏

• אסיה: בשנת 1995 נהרגו 502 איש בסאול, דרום קוריאה, באסון התמוטטות של חנות כולבו. חוקרים מצאו שהקבלנים שיחדו פקידי עירייה כדי שהללו יאפשרו להם להשתמש בבטון באיכות ירודה ולחרוג מתקנות בטיחות.‏

• אירופה: לדברי ססיליה מלמסטרום, הנציבה לענייני הפנים באיחוד האירופי, ”היקף הבעיה [של השחיתות באירופה] הוא בלתי נתפס”. היא מוסיפה: ”נראה שהמחויבות הפוליטית הדרושה לעקירת השחיתות מהשורש אינה קיימת”.‏

לשחיתות הממשלתית יש שורשים עמוקים. פרופסור סוזן רוז־אקרמן, העוסקת בחקר שחיתות בפוליטיקה, כתבה שכדי להנהיג רפורמה יהיה צורך לבצע ”שינויים מהותיים בהתנהלות הממשלות”. המצב אולי נראה חסר תקווה, אך המקרא לא רק מלמד שהשינויים הללו אפשריים, אלא גם מבטיח שהם יתרחשו בעתיד בקנה מידה נרחב.‏