נושא השער | מהו המסר של המקרא?
אלוהים פועל כדי להושיע את האנושות
אלוהים הבטיח לאברהם הנאמן ש’הזרע’ שעליו נובא יהיה אחד מצאצאיו, ושבאמצעותו יבורכו ”כל גויי הארץ” (בראשית כ״ב:18). לימים עקר יעקב נכדו של אברהם למצרים, שם הלכה וגדלה משפחתו עד שהפכה לעם — עם ישראל הקדום.
בתקופה מאוחרת יותר שעבד פרעה העריץ את בני ישראל. אך אלוהים שלח את הנביא משה כדי להוציאם ממצרים. משה הוביל את עם ישראל דרך ים סוף שנחצה לשניים באורח נס. בהמשך נתן אלוהים לבני ישראל חוקים, וביניהם עשרת הדיברות, על מנת להדריך אותם ולהגן עליהם. חוקים אלה הגדירו אילו קורבנות יש להקריב כדי לזכות בסליחת חטאים. בהשראת אלוהים אמר משה לעם ישראל שאלוהים יקים להם נביא אחר. נביא זה יהיה ’הזרע’ המובטח.
למעלה מ־400 שנה לאחר מכן הבטיח אלוהים לדוד המלך שיקום ’זרע’ — אותו אחד שעליו נובא עוד בגן עדן — אשר יהיה שליטהּ של מלכות שתעמוד לעד. הוא יהיה המשיח, המושיע שמינה אלוהים כדי לגאול את האנושות ולהשיב את תנאי גן העדן לכדור הארץ.
באמצעות דוד ונביאים אחרים חשף אלוהים בהדרגה פרטים נוספים על המשיח. נביאים אלה חזו שהמשיח יהיה עניו וטוב לב ושתחת שלטונו יבוא הקץ לרעב, לאי־צדק ולמלחמות. כל בני האדם יחיו בשלום איש עם רעהו ואף עם בעלי החיים. בנוסף, החולי, הסבל והמוות — שמעולם לא היו חלק ממטרתו המקורית של אלוהים — יחלפו לבלי שוב, והמתים יוקמו לתחייה עלי אדמות.
אלוהים ניבא ביד הנביא מיכה שהמשיח ייוולד בבית לחם, וביד הנביא דניאל הוא חזה שהמשיח יומת (מיכה ה׳:1; דניאל ט׳:25, 26). אך עוד נובא שאלוהים יקים את המשיח מן המתים וימנה אותו למלך בשמיים. דניאל גם חזה שבסופו של דבר מלכות המשיח תתפוס לעד את מקומן של כל הממשלות האחרות. האם המשיח בא כפי שנובא במקרא?
(מבוסס על הכתוב בבראשית פרקים כ״ב עד נ׳, שמות, דברים י״ח:15, שמואל ב׳. ז׳:12–16, תהלים, ישעיהו, דניאל, זכריה ט׳:9).