משה — מופת לאמונה
מהי אמונה?
על־פי המקרא, אמונה מקפלת בתוכה ביטחון מלא במשהו בלתי נראה, ביטחון המבוסס על ראיות מוצקות. אדם שמאמין באלוהים בטוח שהוא יגשים את כל הבטחותיו.
כיצד באה אמונתו של משה לידי ביטוי?
אורח חייו של משה העיד על אמונתו בהבטחות אלוהים (בראשית כ״ב:15–18). הייתה לו הזדמנות לחיות חיי מותרות במצרים, אבל הוא ויתר על כך ”ובחר להתענות עִם עַם אלוהים במקום ליהנות מתענוגות החטא הזמניים” (עברים י״א:25). האם הייתה זו החלטה נמהרת שעליה התחרט מאוחר יותר? לא, שהרי המקרא מתאר את משה כמי שלאורך כל חייו ”עמד איתן כרואה את מי שאינו נראה” (עברים י״א:27). משה מעולם לא התחרט על הבחירות שבחר מתוך אמונה.
משה גם ביקש לחזק את אמונתם של אחרים. תן דעתך, למשל, למה שקרה כשבני ישראל היו לכודים בין צבא פרעה לים סוף. בני ישראל, שחשבו כי סופם קרוב, נתפסו לבהלה וזעקו ליהוה ולמשה. כיצד הגיב משה?
משה כנראה לא ידע שאלוהים מתכוון לבקוע את ים סוף ולפתוח נתיב מילוט לבני ישראל, אולם הוא היה בטוח שאלוהים יפעל בדרך כלשהי כדי להגן על עמו. ומשה רצה שגם בני עמו יהיו משוכנעים בכך. אנו קוראים: ”ויאמר משה אל העם: ’אל תירָאו, התייצבו וראו את ישועת יהוה, אשר יעשה לכם היום’” (שמות י״ד:13). האם משה הצליח לחזק את אמונתם של בני עמו? בהחלט, שהרי נאמר במקרא ש”בזכות אמונה” לא רק משה, אלא כל בני ישראל ”חצו את ים סוף כבַיבשה” (עברים י״א:29). אמונתו של משה לא תרמה רק לו, אלא גם לכל מי שלמדו מדוגמתו.
אילו לקחים נוכל להפיק?
נוכל לחקות את משה אם נחיה את חיינו באופן שיעיד על אמונתנו בהבטחות אלוהים. לדוגמה, אלוהים מבטיח שאם עבודתנו אותו תעמוד במרכז חיינו, הוא ידאג לצרכינו החומריים (מתי ו׳:33). אמת, אולי לא יהיה זה קל להדוף את הגישה החומרנית הרווחת כיום, אך נוכל להיות בטוחים שאם נעשה כמיטב יכולתנו על מנת לשמור על חיים פשוטים הממוקדים בעבודת יהוה, הוא יספק את כל צרכינו. הוא מבטיח: ”לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך” (עברים י״ג:5).
אנו גם משתדלים לעזור לאחרים לחזק את אמונתם. למשל, הורים נבונים מודעים להזדמנות האדירה שנפלה בחלקם, ההזדמנות לבנות את אמונתם של ילדיהם. חיוני שילדים ידעו כבר מהגיל הרך שאלוהים קיים ושהוא קבע לנו אמות מידה באשר לטוב ורע. בנוסף, הם צריכים להיות משוכנעים שאורח חיים המודרך על־פי אמות המידה שלו הוא אורח החיים הטוב ביותר (ישעיהו מ״ח:17, 18). הורים העוזרים לילדיהם להאמין שאלוהים ’קיים וגומל למחפשים אותו בשקידה’ מעניקים להם בזאת מתנה יקרה לאין ערוך (עברים י״א:6).
