בכוחו של המקרא לשנות חיים
בכוחו של המקרא לשנות חיים
מה גרם לאדם שנטש את הערכים הדתיים שעליהם התחנך לשוב ולחיות על־פיהם? כיצד מצא בחור צעיר את דמות האב שחיפש כל חייו? קרא את סיפורם וראה מה בפיהם.
”הייתי צריך לחזור ליהוה” (עלי חליל)
שנת לידה: 1976
ארץ לידה: קפריסין
עבר: בן אובד
רקע: נולדתי בקפריסין אבל גדלתי באוסטרליה. הוריי עדי־יהוה, והם השתדלו כמיטב יכולתם להטמיע בי אהבה ליהוה ולדברו, המקרא. אולם בגיל העשרה התחלתי להתמרד. הייתי מתגנב בלילה מהבית כדי להיפגש עם צעירים אחרים. גנבנו מכוניות והסתבכנו בצרות רבות אחרות.
בהתחלה עשיתי את כל זה בחשאי כי פחדתי להכעיס את הוריי. אך עם הזמן הפחד הזה נעלם. התחברתי עם אנשים שהיו הרבה יותר מבוגרים ממני ושלא אהבו את יהוה, והם השפיעו עליי לרעה. בסופו של דבר אמרתי להוריי שאני לא רוצה שום קשר לאמונה שלהם. הם ניסו לעזור לי בסבלנות, אבל דחיתי את כל ניסיונותיהם. הלב שלהם נשבר.
אחרי שעזבתי את הבית התחלתי להשתמש בסמים, ואפילו גידלתי ומכרתי כמויות גדולות של מריחואנה. חייתי חיים לא־מוסריים וביליתי חלק ניכר מזמני במועדונים. גם פיתחתי מזג חם. אם מישהו אמר או עשה משהו שלא מצא חן בעיניי, הייתי מתמלא זעם; פעמים רבות הייתי צועק על אנשים ותוקף אותם. אפשר להגיד שעשיתי את כל הדברים שלימדו אותי לא לעשות בתור עד־יהוה.
כיצד שינה המקרא את חיי: התחברתי עם בחור אחד שגם השתמש בסמים. הוא איבד את אביו בגיל צעיר. פעמים רבות נשארנו ערים ושוחחנו עד השעות הקטנות של הלילה. בחלק מהלילות הוא נפתח בפניי וסיפר לי על הגעגועים העזים לאביו. כיוון שבילדותי למדתי על תקוות תחיית המתים, התחלתי לספר לו שישוע הקים מתים לתחייה ושהוא מבטיח לעשות זאת שוב בעתיד (יוחנן ה׳:28, 29). ”תאר לעצמך שתראה את אבא שלך שוב”, אמרתי לו. ”כולנו נוכל לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות”. מילים אלו נגעו לליבו של חברי.
חברי דיבר איתי גם על נושאים כגון אחרית יוחנן י״ד:28; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). ככל שדיברתי איתו יותר על יהוה כך חשבתי יותר על יהוה.
הימים והאמונה בשילוש. הייתי לוקח את המקרא שלו ומראה לו פסוקים החושפים את האמת על אודות יהוה אלוהים, ישוע ואחרית הימים (זרעי האמת המקראית שהיו רדומים בליבי — זרעים שהוריי התאמצו מאוד לזרוע בי — החלו לגדול אט אט. למשל, לפעמים כאשר ביליתי במסיבות ולקחתי סמים יחד עם חבריי, הייתי מתחיל פתאום לחשוב על יהוה. רבים מחבריי טענו שהם אוהבים את אלוהים, אך התנהגותם הראתה אחרת. לא רציתי להיות כמוהם והבנתי מה עליי לעשות. הייתי צריך לחזור ליהוה.
אבל יש הבדל בין לדעת מה לעשות ובין לעשות את זה. חלק מהשינויים לא היו קשים. למשל, לא היה לי קשה במיוחד להפסיק להשתמש בסמים. גם הפסקתי להתרועע עם חבריי הקודמים והתחלתי לקבל שיעורי מקרא מזקן־קהילה אחד.
לעומת זאת, היה לי הרבה יותר קשה לעשות שינויים אחרים. במיוחד היה לי קשה לשלוט בכעס שלי. היו תקופות שהייתי מצליח בכך לזמן מה אבל אז שוב מועד. לאחר כל מעידה הרגשתי רע וחשבתי שאני כישלון. ברגעי ייאוש הייתי פונה לזקן־הקהילה שלימד אותי את המקרא. הוא תמיד נהג בי בסבלנות ובאדיבות והיה עבורי מקור אמיתי של עידוד. פעם אחת הוא ביקש ממני לקרוא מאמר בחוברת המצפה שהסביר עד כמה חשוב לא להרים ידיים. * דיברנו על הצעדים שאני יכול לעשות כאשר אני כועס. ההרהורים במאמר והתפילות הרבות ליהוה עזרו לי בהדרגה לשלוט במזג שלי. לבסוף נטבלתי כאחד מעדי־יהוה באפריל 2000. למותר לציין עד כמה שמחו הוריי.
התועלת שצמחה לי מהשינוי: תודות לכך שהפסקתי לחיות חיים לא־מוסריים ולטמא את גופי בסמים, אני נהנה עכשיו משלוות נפש וממצפון נקי. אין זה משנה מה אני עושה, בין אם זה לעבוד, לנכוח באסיפות הקהילה או ליהנות מבילוי כלשהו, אני הרבה יותר מאושר. יש לי השקפה חיובית על החיים.
אני מודה ליהוה על כך שהוריי מעולם לא הפסיקו לנסות לעזור לי. אני גם מהרהר בדבריו של ישוע ביוחנן ו׳:44: ”אין איש יכול לבוא אליי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני”. זה מרגש אותי לחשוב שיכולתי לחזור ליהוה תודות לכך שהוא משך אותי אליו חזרה.
”השתוקקתי לאב” (מרקו אנטוניו אלברז סוטו)
שנת לידה: 1977
ארץ לידה: צ׳ילה
עבר: חבר בלהקת דת’ מטאל
רקע: אימי גידלה אותי בפונטה ארנס, עיר שלווה על שפת מצר מגלן, קרוב לקצה הדרומי של אמריקה הדרומית. הוריי נפרדו כאשר הייתי בן חמש, דבר שגרם לי להרגיש נטוש. השתוקקתי לאב.
אימי למדה את המקרא בסיועם של עדי־יהוה ולקחה אותי לאסיפות באולם המלכות. אבל שנאתי ללכת לאסיפות, ופעמים רבות השתוללתי בכעס בדרך לשם. כשהייתי בן 13 הפסקתי לבוא לאסיפות.
בגיל הזה כבר פיתחתי אהבה למוזיקה והבנתי שיש לי כישרון מוזיקלי. בגיל 15 כבר ניגנתי מוזיקת הבי מטאל ודת’ מטאל בפסטיבלים, ברים ואירועים פרטיים. ביליתי בחברת מוזיקאים מוכשרים שגרמו לי להתעניין במוזיקה קלאסית. התחלתי ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון המקומי. בגיל 20 עברתי לעיר הבירה סנטיאגו כדי להמשיך שם בלימודיי. המשכתי גם לנגן בלהקות הבי מטאל ודת’ מטאל.
כל התקופה הזו לא הרפתה ממני תחושת הריקנות. כדי להקל את התחושה הזו נהגתי להשתכר ולהשתמש בסמים יחד עם חבריי ללהקה, שהיו עבורי כמו משפחה. הייתה לי גישה מרדנית שניכרה במראה החיצוני שלי. לבשתי בגדים שחורים, גידלתי זקן והארכתי שיער כמעט עד המותניים.
הגישה שפיתחתי גרמה לי שוב ושוב להיקלע לקטטות ולהסתבך עם החוק. באחד המקרים, תחת השפעת אלכוהול, תקפתי חבורה של סוחרי סמים שהטרידו אותי ואת חבריי. סוחרי הסמים היכו אותי מכות נמרצות ושברו לי את הלסת.
אולם מי שהסבו לי את הכאב הגדול ביותר היו האנשים הקרובים אליי. יום אחד גיליתי שהחברה שלי בגדה בי במשך שנים עם החבר הכי טוב שלי ושכל החברים שלי הסתירו את זה ממני. הייתי שבור.
חזרתי לפונטה ארנס ושם התחלתי ללמד מוזיקה ולעבוד כנגן צ׳לו. במקביל המשכתי לנגן ולהקליט מוזיקה עם להקות הבי מטאל ודת’ מטאל. פגשתי בחורה מקסימה ששמה סוזן ועברנו לגור ביחד. זמן מה לאחר מכן התברר לסוזן שבשונה מאימהּ אני לא מאמין בשילוש. ”אז מהי האמת?” היא שאלה אותי. אמרתי לה שאני יודע שהאמונה בשילוש אינה נכונה אבל שאני לא יכול להוכיח לה את זה מתוך המקרא. אבל ידעתי מי כן יכול. אמרתי לה שעדי־יהוה יכולים להראות לה את האמת מתוך המקרא. ואז עשיתי משהו שלא עשיתי במשך שנים רבות — התפללתי לאלוהים וביקשתי את עזרתו.
כעבור מספר ימים ראיתי אדם שנראה לי מוכר ושאלתי אותו אם הוא אחד מעדי־יהוה. היה ברור שהמראה שלי הרתיע אותו,
אך הוא בכל זאת ענה באדיבות על שאלותיי בנוגע לאסיפות באולם המלכות. הייתי בטוח שהפגישה הזו הייתה התשובה לתפילתי. הלכתי לאולם המלכות וישבתי בשורה האחרונה כדי שאף אחד לא יבחין בי. אבל רבים זיהו אותי עוד מהימים שהייתי מגיע לאסיפות כילד. הם קיבלו אותי בסבר פנים יפות וחיבקו אותי בחום. הרגשתי כל כך שליו. הרגשתי שחזרתי הביתה. כשראיתי את האיש שלימד אותי את המקרא בילדותי ביקשתי ממנו ללמוד איתי שוב.כיצד שינה המקרא את חיי: יום אחד קראתי את הכתוב במשלי כ״ז:11: ”חכם, בני, ושמח ליבי”. התרשמתי מכך שאדם בשר ודם יכול לשמח את בורא היקום. הבנתי שיהוה הוא דמות האב שחיפשתי כל חיי!
רציתי לשמח את אבי השמימי ולעשות את רצונו, אבל כבר שנים רבות הייתי עבד לסמים ולאלכוהול. לבסוף הבנתי את משמעות דבריו של ישוע במתי ו׳:24: ”אין איש יכול לעבוד שני אדונים”. התאמצתי לערוך שינויים בחיי והעיקרון הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:33, ”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות”, השפיע עליי עמוקות. הבנתי שלא אוכל להיפטר מהרגליי המזיקים אם אמשיך ללכת לאותם המקומות ולהתרועע עם אותם האנשים. עצת המקרא הייתה ברורה: היה עליי לנקוט צעדים דרסטיים כדי להתנתק מהדברים שגרמו לי למעוד ולהיכשל (מתי ה׳:30).
בשל אהבתי הרבה למוזיקה, ההחלטה להתנתק מכל הקשור למוזיקת ההבי מטאל הייתה ההחלטה הכי קשה שהיה עליי אי פעם לקבל. אבל בסוף הצלחתי לעשות זאת בעזרתם של חבריי בקהילה. הפסקתי להשתכר ולצרוך סמים. גם הסתפרתי, גילחתי את זקני והפסקתי ללבוש רק בגדים שחורים. כאשר אמרתי לסוזן שאני רוצה להסתפר, סקרנותה גברה עליה. היא אמרה: ”אני באה איתך כדי לראות מה זה אולם המלכות הזה!” היא אהבה את מה שראתה שם ומהר מאוד החלה לקבל בעצמה שיעורי מקרא. לבסוף סוזן ואני התחתנו, וב־2008 נטבלנו כעדי־יהוה.
התועלת שצמחה לי מהשינוי: נמלטתי מעולם שמציע רק אושר מזויף וחברים בוגדניים. אני עדיין אוהב מוזיקה, אבל עכשיו אני יותר בררן. החוויות שעברתי מסייעות לי לעזור לבני משפחה ולאחרים, במיוחד לצעירים. אני רוצה שהם יבינו שהרבה ממה שיש לעולם הזה להציע אולי נראה מושך, אך בסופו של דבר מדובר רק ב”פסולת” (פיליפים ג׳:8).
מצאתי חברים נאמנים בקהילה של עדי־יהוה, המתאפיינת באהבה ובשלווה. אבל הדבר החשוב מכול הוא שעל־ידי כך שהתקרבתי ליהוה מצאתי לבסוף את האב שחיפשתי.
[הערת שוליים]
^ ס׳ 14 המאמר ”ההתמדה היא המפתח להצלחה” יצא לאור בחוברת המצפה מ־1 בפברואר 2000, עמודים 4–6.
[קטע מוגדל בעמוד 13]
”יכולתי לחזור ליהוה תודות לכך שהוא משך אותי אליו חזרה”