מדוע אנו מקיימים את סעודת האדון
”התמידו לעשות זאת לזכרי” (קור״א י״א:24).
1, 2. מה עשה ישוע בערב של י״ד בניסן 33 לספירה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
הלילה ירד, וירושלים טובלת באורו הרך של הירח המלא. זהו הערב של י״ד בניסן 33 לספירה. ישוע ושליחיו חגגו את הפסח לזכר שחרורם של בני ישראל מעבדות במצרים 500,1 שנה קודם לכן. יחד עם 11 שליחיו הנאמנים עורך כעת ישוע סעודה מיוחדת — סעודה שתציין את זכר המוות שיחווה בטרם יסתיים היום a (מתי כ״ו:1, 2).
2 ישוע מברך ונותן לשליחיו לחם ללא שאור ואז אומר: ”קחו, אכלו”. אחר כך הוא לוקח כוס יין, שוב מודה לאלוהים ואומר: ”שתו ממנה כולכם” (מתי כ״ו:26, 27). ישוע לא יעביר לתלמידיו הנאמנים עוד מזון או שתייה, אבל יהיה לו עוד הרבה מה לומר להם באותו לילה גורלי.
3. באילו שאלות יעסוק המאמר?
3 ישוע כונן את טקס הזיכרון למותו, טקס המכונה גם ”סעודת האדון” (קור״א י״א:20). יש שישאלו: מדוע יש לציין את מות ישוע? מה מסמלים הלחם והיין? כיצד נוכל להיערך לערב הזיכרון? מי צריכים ליטול מן הסמלים? וכיצד מגיבים המשיחיים לפסוקים הנוגעים לתקוותם?
מדוע אנו מציינים את מות ישוע
4. מה התאפשר לנו בזכות מותו של ישוע?
4 בתור צאצאי אדם הראשון ירשנו חטא ומוות (רומ׳ ה׳:12). אין אדם בלתי מושלם המסוגל לתת לאלוהים כופר על חייו או על חיי זולתו (תהל׳ מ״ט:7–10). אך במותו שילם ישוע את הכופר המקובל היחידי — גופו המושלם ודמו השפוך. כאשר הציג את ערך הכופר לפני אלוהים, אפשר לנו ישוע להשתחרר מן החטא והמוות ולזכות למתנת חיי עולם (רומ׳ ו׳: 23; קור״א ט״ו:21, 22).
5. (א) מניין לנו שאלוהים והמשיח אוהבים את בני האדם? (ב) מדוע עלינו לנכוח בטקס הזיכרון למות ישוע?
5 הכופר מוכיח שאלוהים אוהב את עולם האנושות (יוח׳ ג׳:16). קורבנו של ישוע הוא עדות לכך שגם הוא אוהב אותנו. הרי במרוצת קיומו הקדם־אנושי כ’אמונו’ של אלוהים, היו ’שעשועיו את בני האדם’, כלומר הוא רחש להם חיבה מיוחדת (מש׳ ח׳:30, 31). הכרת תודה כלפי אלוהים ובנו צריכה להניע אותנו לנכוח בטקס הזיכרון למות ישוע וכך להישמע למצוותו: ”התמידו לעשות זאת לזכרי” (קור״א י״א:23–25).
מה מסמלים הלחם והיין
6. כיצד עלינו להתייחס ללחם וליין בערב הזיכרון?
6 כאשר כונן ישוע את ערב הזיכרון הוא לא הפך בדרך נס את הלחם ואת היין לבשרו ולדמו הפיזיים. תחת זאת הוא אמר על הלחם: ”הלחם הזה מסמל את גופי”. באשר ליין הוא אמר: ’היין מסמל את דמי, ”דם הברית”, אשר יישפך למען רבים’ (מר׳ י״ד:22–24). אם כן, המסקנה הברורה היא שהלחם והיין היו בבחינת סמלים.
7. מה מסמל הלחם בערב הזיכרון?
7 באירוע רב־חשיבות זה בשנת 33 לספירה השתמש ישוע בלחם ללא שאור שנותר מסעודת הפסח (שמ׳ י״ב:8). בכתבי־הקודש השאור מסמל לעיתים שחיתות או חטא (מתי ט״ז:6, 11, 12; לוקס י״ב:1). לפיכך העובדה שישוע השתמש בלחם ללא שאור הייתה משמעותית משום שהיה זה סמל הולם לגופו נטול החטא (עב׳ ז׳:26). לכן בערב הזיכרון נעשה שימוש בלחם מסוג זה.
8. מה מסמלת כוס היין בערב הזיכרון?
8 היין שבו השתמש ישוע ב־י”ד בניסן שנת 33 לספירה סימל את דמו, ואת זאת מסמלת כיום כוס היין בערב הזיכרון. בגולגותא, מקום מחוץ לירושלים, נשפך דמו ”לשם סליחת חטאים” (מתי כ״ו:28; כ״ז:33). הואיל והלחם והיין בערב הזיכרון מסמלים את הקורבן יקר הערך שהקריב ישוע למען עושי רצון אלוהים והואיל ואנו מעריכים את המתנה האוהבת הזאת, ראוי שניערך אישית לסעודת האדון השנתית.
כיצד נוכל להיערך
9. (א) מדוע חשוב להקפיד לקרוא במקרא על־פי תוכנית הקריאה לרגל ערב הזיכרון? (ב) מה אתה חש לגבי קורבן הכופר?
9 אם נקפיד לקרוא במקרא על־פי תוכנית הקריאה לרגל ערב הזיכרון המופיעה בספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו, נוכל להרהר במה שעשה ישוע לפני מותו. הדבר יעזור לנו להכין את לבנו לסעודת האדון. b ”אנו מצפים בכליון עיניים לערב הזיכרון”, כתבה אחות אחת. ”מדי שנה הוא נעשה יותר ויותר מיוחד. אני זוכרת שעמדתי בבית הלוויות... והבטתי באבי היקר המנוח ואז חשתי הערכה עמוקה אמיתית כלפי הכופר... כן, ידעתי את כל הפסוקים וידעתי איך להסביר אותם. אבל רק כשניצבתי מול המוות הקר, לבי ניתר משמחה על מה שיקרה באמצעות הכופר היקר הזה”. כאשר אנו נערכים לערב הזיכרון, טוב נעשה אם נחשוב על החירות שהעניק לנו קורבן ישוע מייסורי החטא והמוות.
הכן את לבבך לערב הזיכרון בעזרת הכלים העומדים לרשותך (ראה סעיף 9)
10. כיצד ההיערכות לערב הזיכרון יכולה להשפיע על שירותנו?
10 במסגרת היערכותנו לערב הזיכרון נוכל אולי לתכנן תוכניות להרחבת שירותנו. לדוגמה, ייתכן שיתאפשר לנו לשרת כחלוצים עוזרים בעונת ערב הזיכרון. כאשר נזמין תלמידי מקרא ואחרים לסעודת האדון אנו נשמח לדבר על אלוהים, על בנו ועל הברכות הצפויות למי שמשמחים את לב יהוה ומהללים אותו (תהל׳ קמ״ח:12, 13).
11. כיצד נטלו חלק מהקורינתים מסמלי ערב הזיכרון שלא כראוי?
11 כשאתה נערך לסעודת האדון, שים לב למה שכתב השליח פאולוס אל הקהילה המשיחית בקורינתוס. (קרא קורינתים א׳. י״א:27–34.) פאולוס הדגיש כי מי שאוכל מן הלחם ושותה מן הכוס שלא כראוי, ”יהיה אשם לגבי גופו ודמו של האדון”, ישוע המשיח. לכן המשוח צריך ’לבחון את עצמו בקפידה’ ורק אז ליטול מן הסמלים. אחרת הוא ’יאכל וישתה משפט לעצמו’. בשל התנהגותם הפסולה היו רבים מן הקורינתים ’חלשים וחולים, ודי הרבה ישנו [מבחינה רוחנית] את שנת המוות’. ייתכן שחלקם הרבו באכילה ובשתייה לפני ערב הזיכרון או במהלכו עד כדי כך שלא היו ערים מבחינה שכלית ורוחנית. נטילת הסמלים שלא כראוי עוררה עליהם את זעמו של אלוהים.
12. (א) לְמה דימה פאולוס את ערב הזיכרון, ואיזו אזהרה נתן למשתתפים? (ב) מה צריך לעשות משוח שביצע חטא חמור?
12 פאולוס דימה את ערב הזיכרון לארוחה משותפת עם אחרים והזהיר את המשתתפים: ”אינכם יכולים לשתות מכוס יהוה ומכוס השדים; אינכם יכולים לאכול מ’שולחן יהוה’ ומשולחן השדים” (קור״א י׳:16–21). אם אדם הנוטל מסמלי סעודת האדון יבצע חטא חמור, עליו לבקש עזרה רוחנית. (קרא יעקב ה׳:14–16.) אם אותו משוח ’יעשה פרי המעיד על חרטה’, הוא לא יפגין בוז כלפי קורבנו של ישוע כאשר ייטול מסמלי ערב הזיכרון (לוקס ג׳:8).
13. מדוע יהיה זה למועיל להתפלל על התקווה שמעניק לנו אלוהים?
13 כאשר אנו נערכים אישית לערב הזיכרון, יהיה זה למועיל אם נחשוב בליווי תפילות על התקווה שמעניק לנו אלוהים. אף משרת יהוה מוקדש ותלמיד נאמן של בנו לא ירצה ליטול מסמלי ערב הזיכרון מבלי שתהיה לו עדות ברורה לכך שהוא משיחי משוח. אם יעשה כן יעיד הדבר על חוסר כבוד כלפי קורבנו של ישוע. אם כן, כיצד יכול המשיחי לדעת אם עליו ליטול מן הסמלים או לא?
מי צריך ליטול מן הסמלים?
14. כיצד קשורה הברית החדשה לנוטלים מסמלי ערב הזיכרון?
14 מי שראויים ליטול מסמלי ערב הזיכרון בטוחים לגמרי שהם צד בברית החדשה. על אודות היין אמר ישוע: ”כוס היין הזאת מסמלת את הברית החדשה על בסיס דמי” (קור״א י״א:25). ביד הנביא ירמיהו ניבא אלוהים שהוא יכרות ברית חדשה שתהיה שונה מברית התורה שנכרתה עם בני ישראל. (קרא ירמיהו ל״א:31–34.) אלוהים כרת את הברית החדשה עם עם ישראל הרוחני (גל׳ ו׳:15, 16). ברית זו נכנסה לתוקפה באמצעות קורבנו ודמו השפוך של המשיח (לוקס כ״ב:20). ישוע הוא מתווך הברית החדשה, והמשוחים הנאמנים הקרואים אליה זוכים לנחלה שמימית (עב׳ ח׳:6; ט׳:15).
15. מי הוזמנו אל ברית המלכות, ואיזו זכות מצפה להם אם יהיו נאמנים?
15 הראויים ליטול מסמלי ערב הזיכרון יודעים שהם הוזמנו להיות חלק מברית המלכות. (קרא לוקס י״ב:32.) מי שנעשו לתלמידיו המשוחים של ישוע ודבקו בו בנאמנות, תוך שהם משתתפים בסבלותיו, נועדו להיות שותפים לו במלכותו השמימית (פיל׳ ג׳:10). הואיל והם צד בברית המלכות ימלכו המשוחים הנאמנים עם המשיח בשמיים לעולמי עולמים (ההת׳ כ״ב:5). משיחיים אלה נוטלים בצדק מן הסמלים במהלך סעודת האדון.
16. הסבר בקצרה את הכתוב ברומים ח׳:15–17.
16 רק מי שהרוח מעידה עליהם שהם ילדי אלוהים צריכים ליטול מסמלי ערב הזיכרון. (קרא רומים ח׳:15–17.) שים לב שפאולוס השתמש במילה הארמית ”אבא”. ילד פונה כך אל אביו, שכן זוהי פנייה המקפלת בתוכה חיבה וקרבה ועם זאת משמרת את הכינוי המכובד ”אב”. מי שמקבלים את ’הרוח אשר דרכה הם מאומצים כבנים’ הופכים לילדיו ילודי הרוח של אלוהים. רוחו מעידה עם רוחם ונוסכת בהם את ההכרה שהם בניו המשוחים של יהוה. אין זה פשוט עניין של אובדן הרצון לחיות עלי אדמות. הם בטוחים שהם יהיו יורשים שותפים עם ישוע במלכות השמיים אם יהיו נאמנים עד מוות. כיום נותרה רק שארית מ־000,144 תלמידי המשיח אשר ’נמשחו על־ידי הקדוש’, יהוה (יוח״א ב׳:20; ההת׳ י״ד:1). באמצעות רוחו הם קוראים: ”אבא, אבינו!” עד כמה מבורכים יחסיהם עם אלוהים!
כיצד תגיב לתקוותך המקראית
17. מהי תקוותם של המשוחים, וכיצד הם מגיבים אליה?
17 אם אתה משיחי משוח, התקווה השמימית היא מן הנושאים החשובים בתפילותיך האישיות. כאשר המקרא מדבר על ’אירוסין’ לחתן השמימי, ישוע המשיח, אתה יודע שהדברים מכוונים אליך ואתה מצפה בכליון עיניים להיות חלק מ’כלת’ המשיח (קור״ב י״א:2; יוח׳ ג׳:27–29; ההת׳ כ״א:2, 9–14). כאשר מביע אלוהים בדברו את אהבתו כלפי ילדיו הרוחניים, אתה מגיב, ”זה מכוון אליי”. וכאשר דבר יהוה נותן הנחיות לבניו המשוחים, רוח הקודש מניעה אותך לציית ולומר בלבבך, ”זה תקף לגביי”. לפיכך רוח אלוהים ורוחך מעידות גם יחד שיש לך תקווה שמימית.
18. איזו תקווה יש ל’כבשים האחרים’, ומה אתה חש לגביה?
18 מאידך, אם אתה חלק מן ’ההמון הרב’ השייך ל’כבשים האחרים’, יש לך תקווה ארצית מאת אלוהים (ההת׳ ז׳:9; יוח׳ י׳:16). ברצונך לחיות לנצח בגן עדן, ואתה נהנה להרהר במה שהמקרא אומר על החיים שיהיו בעתיד עלי אדמות. אתה מצפה בשקיקה ליהנות מרוב שלום לצד משפחתך וצדיקים אחרים. אתה מייחל ליום שבו האנושות לא תדע עוד רעב, עוני, סבל, מחלות ומוות (תהל׳ ל״ז:10, 11, 29; ס״ז:7; ע״ב:7, 16; יש׳ ל״ג:24). אתה נכסף לקבל את פני המתים אשר יוקמו לתחייה כשלנגד עיניהם התקווה לחיות לנצח עלי אדמות (יוח׳ ה׳:28, 29). עד כמה אסיר תודה אתה על כך שיהוה בירך אותך בתקווה הארצית! אף שאינך נוטל מן הסמלים, אתה נוכח בערב הזיכרון לאות הערכה כלפי קורבן הכופר של ישוע המשיח.
האם תנכח בערב הזיכרון?
19, 20. (א) מה עליך לעשות כדי שהתקווה שמעניק לך אלוהים תתממש? (ב) מדוע אתה מתכוון לנכוח בסעודת האדון?
19 בין שתקוותך ארצית ובין שהיא שמימית, היא תתממש אך ורק אם תגלה אמונה ביהוה אלוהים, בישוע המשיח ובקורבן הכופר. אם תנכח בערב הזיכרון תהיה לך הזדמנות להרהר בתקוותך ובחשיבותו הגדולה של מות ישוע. על כן, שים לך למטרה להיות בין המיליונים אשר ינכחו בסעודת האדון אחרי שקיעת החמה ביום שישי, ב־3 באפריל 2015, באולמי מלכות ובמקומות שונים ברחבי תבל.
20 הנוכחות בערב הזיכרון עשויה להעמיק את תודתך כלפי קורבן הכופר של ישוע. הקשב היטב לנאום, והדבר אולי יניע אותך לחלוק עם רעיך מתוך אהבה כלפיהם את מה שלמדת על אהבתו של יהוה ועל מטרתו הנאדרת לגבי בני האדם (מתי כ״ב:34–40). אם כן, עשה כל מאמץ לנכוח בסעודת האדון.
