כיצד להמשיך לגלות רוח של הקרבה עצמית
”מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו” (מתי ט”ז:24).
1. כיצד הציב ישוע דוגמה מושלמת בגילוי הקרבה עצמית?
כאשר היה ישוע על הארץ הוא הציב דוגמה מושלמת בגילוי הקרבה עצמית. הוא ויתר על רצונותיו האישיים ועל נוחיותו כדי לעשות את רצון אלוהים (יוח’ ה’:30). הוא נשאר נאמן עד מוות על עמוד ההוקעה והוכיח שלא היה גבול לרוח ההקרבה העצמית שלו (פיל’ ב’:8).
2. כיצד נוכל לגלות רוח של הקרבה עצמית, ומדוע עלינו לגלותה?
2 כתלמידי ישוע, גם אנו צריכים לגלות רוח של הקרבה עצמית. מה משמע הדבר לגלות רוח של הקרבה עצמית? במילים פשוטות, משמעו שאדם מוכן לוותר על האינטרסים האישיים שלו כדי לעזור לאחרים. במובן מסוים זה ההיפך מאנוכיות. (קרא מתי ט”ז:24.) גישה בלתי אנוכית תסייע לנו להציב את הרגשות והעדפות האישיות של אחרים לפני שלנו (פיל’ ב’:3, 4). למעשה, ישוע לימד שרוח בלתי אנוכית עומדת בלב לבה של עבודת אלוהים. באיזה מובן? אהבה משיחית, אחד הגורמים המניעים את רוח ההקרבה העצמית, היא סימן ההיכר של תלמידיו האמיתיים של ישוע (יוח’ י”ג:34, 35). חשוב על הברכות שמהן אנו נהנים מהיותנו חלק מאגודת האחים הכלל עולמית המגלה רוח של הקרבה עצמית.
3. מה עלול לכרסם ברוח ההקרבה העצמית שלנו?
3 למרות זאת, אנו ניצבים בפני אויב שעלול בערמומיות לכרסם ברוח ההקרבה העצמית שלנו. אויב זה הוא הנטייה לאנוכיות המקננת בנו. זכור כיצד אדם וחוה הפגינו אנוכיות. חוה פעלה מתוך תשוקה אנוכית להיות כאלוהים. בעלה הפגין תשוקה אנוכית לרצות אותה (בר’ ג’:5, 6). לאחר שהדיח את אדם וחוה מעבודת אלוהים האמיתית, המשיך השטן לפתות אנשים להיות אנוכיים. הוא אפילו השתמש בשיטה זו כאשר ניסה לפתות את ישוע (מתי ד’:1–9). בימינו השטן מצליח להתעות את רוב האנשים וגורם להם לנהוג באנוכיות בדרכים רבות. הדבר ראוי לתשומת לבנו כיוון שהגישה האנוכית הכה נפוצה בעולם עלולה להיטמע בנו (אפ’ ב’:2).
4. (א) האם נוכל לנטרל כעת נטיות אנוכיות? הסבר. (ב) באילו שאלות נדון?
4 ניתן להשוות את האנוכיות לחלודה המכרסמת בברזל. אם ברזל חשוף לאוויר ולמים הוא מתחיל להחליד. זה מסוכן להתעלם מחלודה ולהניח לה להתפתח עד שהיא תגרום נזק מבני חמור. באופן דומה, אף שאיננו יכולים כעת לנטרל את אי־שלימותנו ואת נטיותינו האנוכיות, עלינו להיות מודעים לסכנות ולהמשיך להיאבק בנטיות אלו (קור”א ט’:26, 27). כיצד נוכל לזהות סימנים של אנוכיות בנו? וכיצד נוכל לפתח את רוח ההקרבה העצמית במידה גדולה יותר?
היעזר במקרא כדי לבדוק אם מקננת בך אנוכיות
5. (א) מדוע ניתן להמשיל את המקרא למראה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) ממה עלינו להימנע כאשר אנו בודקים אם מקננת בנו אנוכיות?
5 ממש כשם שאנו מסתכלים במראה כדי לבדוק את הופעתנו החיצונית, כך נוכל להיעזר במקרא כדי לבדוק את האדם הפנימי שלנו ולתקן את הפגמים שנמצא. (קרא יעקב א’:22–25.) אולם המראה תעזור לנו לשפר את הופעתנו רק אם נשתמש בה כראוי. לדוגמה, אם רק נעיף מבט במראה, אנו עלולים לא לשים לב לפגם קטן אך משמעותי. או אם נסתכל במראה מהצד, אנו עלולים לראות דמות של מישהו אחר. בדומה לכך, כדי להשתמש במקרא במטרה להבחין בפגמים כגון אנוכיות, אין די בקריאה שטחית ואין להשתמש בו כדי לראות פגמים אצל מישהו אחר.
6. כיצד אנו ’מחזיקים’ בתורה המושלמת?
6 למשל, ניתן לקרוא בדבר־אלוהים בקביעות, אפילו מדי יום, ובכל זאת לא להבחין בסימנים של אנוכיות המתפתחת בנו. כיצד אפשרי הדבר? חשוב על כך: בדוגמה שהשתמש יעקב, הבעיה לא הייתה שהאדם לא התבונן לעומק. יעקב כתב שהאיש ’הסתכל על עצמו’. יעקב השתמש כאן במילה יוונית המציינת בדיקה קפדנית או מעמיקה. אם כן, מה הייתה הבעיה של האיש? יעקב המשיך: ”[הוא] הולך לדרכו ומייד שוכח איזה מין אדם הוא”. כן, הוא מתרחק מהמראה מבלי שיעשה דבר בקשר למה שראה. בניגוד אליו, האדם המצליח לא רק ”מתבונן לעומק בתורה המושלמת”, אלא ”מחזיק בה”. במקום להתעלם מהתורה המושלמת של דבר־אלוהים, הוא מתמיד ליישם את הדרכותיה. בדומה לכך, ציין ישוע: ”אם תקיימו תמיד את דבריי, תלמידיי אתם באמת” (יוח’ ח’:31).
7. כיצד נוכל להיעזר במקרא כדי לבדוק אם יש לנו נטיות אנוכיות?
7 לכן כדי להצליח במאבק בנטיות אנוכיות, עליך תחילה לקרוא בדבר־אלוהים בשקידה. הדבר יכול לעזור לך לזהות תחומים שבהם עליך להשתפר. אך אין די בכך. ערוך מחקר מעמיק יותר. כאשר אתה קורא פרשה מקראית מסוימת, נסה לדמיין את עצמך באותן נסיבות ושאל שאלות כגון: ’כיצד הייתי נוהג באותו מצב? האם הייתי נוהג בדרך הנכונה?’ חשוב מכול, לאחר שתהרהר במה שקראת, עשה מאמצים ליישם זאת (מתי ז’:24, 25). הבה נראה כיצד הפרשות של המלך שאול ושל השליח פטרוס יכולות לעזור לנו לשמור על רוח של הקרבה עצמית.
למד מדוגמתו השלילית של שאול המלך
8. מה הייתה גישתו של שאול כשהחל למלוך, וכיצד גישה זו באה לידי ביטוי?
8 שאול המלך משמש עבורנו אות אזהרה לגבי הדרך שבה אנוכיות עלולה לכרסם ברוח ההקרבה העצמית שלנו. כששאול החל למלוך הוא היה עניו והייתה לו השקפה צנועה על עצמו (שמ”א ט’:21). הוא סירב להעניש כמה מעם ישראל כאשר דיברו נגדו כמלך, אף שהיה יכול לחשוב שזה מוצדק להגן על המעמד שקיבל מאת אלוהים (שמ”א י’:27). שאול המלך נכנע להדרכת רוח אלוהים והוביל את עם ישראל לקרב שבו גבר על העמונים. לאחר מכן הוא זקף בענווה לזכות יהוה את הניצחון (שמ”א י”א:6, 11–13).
9. כיצד פיתח שאול חשיבה אנוכית?
9 מאוחר יותר אפשר שאול לחשיבה אנוכית ולגאווה להתפתח בו כשם שחלודה מאכּלת ברזל. כשניצח את העמלקים בקרב הוא הציב את רצונותיו לפני הציות ליהוה. שאול לקח את השלל בחמדנות במקום להשמיד אותו כפי שציווה אלוהים. ובנוסף, בנה אנדרטה לעצמו מתוך יהירות (שמ”א ט”ו:3, 9, 12). כאשר שמואל הנביא אמר לו שהכעיס את יהוה, ניסה שאול להצדיק את עצמו — הוא הבליט את החלק בהוראתו של אלוהים שכן מילא והאשים אחרים בטעותו (שמ”א ט”ו:16–21). זאת ועוד, בשל גאוותו, היה חשוב לו יותר לשמור על מעמד נכבד בפני העם מאשר לרצות את אלוהים (שמ”א ט”ו:30). כיצד הפרשה של שאול יכולה לשמש כמראה ולעזור לנו להמשיך לגלות רוח של הקרבה עצמית?
10, 11. (א) מה אנו למדים מהמקרה של שאול על הצורך להמשיך לגלות רוח של הקרבה עצמית? (ב) כיצד נוכל להימנע מלחקות את התנהגותו הפסולה של שאול?
10 ראשית, מתוך המקרה של שאול עולה שאיננו יכולים לנוח על זרי הדפנה ולחשוב שאם גילינו רוח של הקרבה עצמית בעבר נמשיך בהכרח לגלות אותה גם בעתיד (טימ”א ד’:10). זכור ששאול נהג כשורה במשך זמן מה וזכה בעקבות כך לחסדו של אלוהים. אולם הוא לא שירש נטיות אנוכיות שהחלו להיטמע בו, ובסופו של דבר דחה יהוה את שאול על אי־ציותו.
11 שנית, עלינו להישמר פן נתמקד רק בתחומים בחיינו שבהם אנו מיטיבים לעשות ונתעלם מהיבטים שבהם עלינו להשתפר. יהיה זה כמו להביט במראה כדי להתפעל מבגדינו החדשים מבלי להבחין בלכלוך שיש על פנינו. גם אם לא נהיה שבעי רצון מעצמנו יתר על המידה כפי שהיה שאול, עלינו להשתדל בכל מאודנו להימנע מכל נטייה שעלולה להוביל אותנו לחקות את דוגמתו הפסולה. אם נותנים לנו עצה, הבה נישמר לבל נצדיק את מעשינו, נמעיט בחומרת הבעיה או נסיט את האשמה על מישהו אחר. במקום להידמות לשאול, עדיף פי כמה להיות קשובים לעצות (קרא תהלים קמ”א:5).
12. כיצד רוח של הקרבה עצמית עשויה לעזור לנו במקרה שביצענו חטא חמור?
12 אך מה אם ביצענו חטא חמור? שאול חפץ להגן על המוניטין שלו, וזה מנע ממנו להשתקם מבחינה רוחנית. בניגוד לכך, רוח של הקרבה עצמית עשויה לעזור לנו להתגבר על המבוכה ולבקש את העזרה הנחוצה (מש’ כ”ח:13; יעקב ה’:14–16). לדוגמה, אח אחד החל לצפות בפורנוגרפיה כשהיה בן 12, והמשיך לעשות זאת בחשאי במשך יותר מעשור. הוא מספר: ”זה היה מאוד קשה להתוודות בפני אשתי ובפני הזקנים על מה שעשיתי. אך כעת לאחר שהתוודיתי אני חש שמעמסה כבדה הוסרה מעל כתפיי. חלק מחבריי התעצבו כאשר הוסרתי מתפקידי כמשרת עוזר, כאילו שאכזבתי אותם. למרות זאת, אני יודע שיהוה יותר מרוצה משירותי היום מאשר כשצפיתי בפורנוגרפיה; והשקפתו היא החשובה באמת”.
פטרוס התגבר על אנוכיות
13, 14. כיצד גילה פטרוס נטיות אנוכיות?
13 השליח פטרוס גילה רוח של הקרבה עצמית במהלך ההכשרה שקיבל מישוע (לוקס ה’:3–11). עם זאת, היה עליו להיאבק בנטיות אנוכיות. לדוגמה, הוא כעס כאשר השליחים יעקב ויוחנן ניסו להשיג לעצמם מעמד בולט ליד ישוע במלכות אלוהים. אולי פטרוס חשב שאחד המקומות האלה צריך להיות שמור עבורו, משום שישוע כבר ציין שיהיה לו תפקיד מיוחד (מתי ט”ז:18, 19). בכל מקרה, הזהיר ישוע את יעקב ואת יוחנן, וגם את פטרוס ואת יתר השליחים, מפני הנטייה האנוכית לנסות ’לשלוט’ באחיהם (מר’ י’:35–45).
14 אפילו לאחר שניסה ישוע לתקן את חשיבתו של פטרוס, הוא עדיין התקשה לראות את עצמו באור הנכון. כאשר אמר ישוע לשליחים שהם ינטשו אותו לזמן מה, רומם פטרוס את עצמו מעל האחרים וטען שרק הוא יישאר נאמן (מתי כ”ו:31–33). אולם לא היה בסיס לביטחון העצמי שהפגין, שהרי באותו הלילה הוא לא גילה רוח של הקרבה עצמית. בניסיון להגן על עצמו התכחש פטרוס לישוע שלוש פעמים (מתי כ”ו:69–75).
15. מדוע משמש פטרוס דוגמה מעודדת עבורנו?
15 למרות מאבקיו וכשלונותיו, פטרוס משמש דוגמה מעודדת עבורנו. בזכות מאמציו האישיים ובעזרת רוח הקודש של אלוהים, הצליח פטרוס להתגבר על הנטיות הפסולות ולגלות שליטה עצמית ואהבה שיש עמה הקרבה עצמית (גל’ ה’:22, 23). הוא החזיק מעמד בנסיונות שאולי נחשבים לקשים יותר מאשר הנסיונות שבעבר נכשל בהן. הוא גילה ענווה בדרך שבה הגיב לתוכחה הפומבית שקיבל מהשליח פאולוס (גל’ ב’:11–14). ולאחר התוכחה פטרוס לא נטר לו טינה בחושבו שהמעמד שלו נפגע בעקבות גערתו של פאולוס. פטרוס המשיך לגלות אהבה כלפי פאולוס (פט”ב ג’:15). דוגמתו של פטרוס יכולה לעזור לנו לטפח רוח של הקרבה עצמית.
16. כיצד נוכל לגלות רוח של הקרבה עצמית במצבים קשים?
16 חשוב כיצד אתה מגיב במצבים קשים. כאשר פטרוס והשליחים נכלאו ואז הולקו בגלל שבישרו, הם שמחו ”על כך שנמצאו ראויים לסבול חרפה למען שמו [של ישוע]” (מה”ש ה’:41). גם אתה יכול לראות ברדיפות הזדמנות לחקות את פטרוס וללכת בעקבות ישוע בגילוי רוח של הקרבה עצמית. (קרא פטרוס א’. ב’:20, 21.) גישה זו תוכל לעזור לך גם במקרה שתצטרך לקבל מוסר מהזקנים. במקום להיפגע, חקה את דוגמתו של פטרוס (קהלת ז’:9).
17, 18. (א) מה נוכל לשאול את עצמנו בנוגע למטרותינו הרוחניות? (ב) מה ניתן לעשות אם נבחין במידה של אנוכיות בלבנו?
17 ניתן להפיק תועלת מדוגמתו של פטרוס גם בנוגע למטרות רוחניות. תוכל לחתור למטרות כאלה בדרך המשקפת רוח של הקרבה עצמית. עם זאת, הישמר שהחתירה אחר מטרות רוחניות לא תהפוך לרדיפה אחר מעמד. לכן שאל את עצמך: ’האם יכול להיות שמאחורי הרצון שלי להשתפר או להרחיב את שירותי ליהוה עומדת שאיפה ליותר הכרה עצמית או סמכות, בדומה לשאיפה שככל הנראה הייתה ליעקב וליוחנן כשהפנו את בקשתם לישוע?’
18 אם אתה מבחין במידה של אנוכיות בלבך, בקש מיהוה שיעזור לך לתקן את חשיבתך ורגשותיך. לאחר מכן עשה מאמצים חרוצים יותר להסב לו כבוד במקום לעצמך (תהל’ פ”ו:11). ניתן גם לחתור למטרות שלא יציבו אותך באור הזרקורים. לדוגמה, השתדל לפתח בצורה נרחבת יותר היבטים של פרי הרוח שאתה מתקשה במיוחד לגלות. כמו כן, אם אתה מכין בחריצות את החלקים שלך לאסיפות אך לא מתלהב ליטול חלק בניקיון אולם המלכות, הצב לך למטרה ליישם את העצה המצויה ברומים י”ב:16 (קרא).
19. מה נוכל לעשות כדי שלא ירפו ידינו בעקבות מה שאנו רואים במראה של דבר־אלוהים?
19 כאשר אנו מתבוננים בעצמנו במראה של דבר־אלוהים ומבחינים בפגמים, לרבות סימנים של אנוכיות, אנו עלולים לחוש רפיון ידיים. אם אי פעם תחוש כך, הרהר באדם המצליח בדוגמה שבה השתמש יעקב. הוא לא ציין באיזו מהירות תיקן האדם את הבעיות שבהן הבחין או שהצליח לתקן כל פגם ופגם. במקום זאת, יעקב אומר שהאדם ’החזיק בתורה המושלמת’ (יעקב א’:25). הוא זכר את מה שראה במראה והמשיך לעשות מאמצים להשתפר. לכן שמור על השקפה חיובית על עצמך והמשך לראות בצורה מאוזנת את מגרעותיך. (קרא קהלת ז’:20.) המשך להתבונן לעומק בתורה המושלמת והתאמץ להמשיך לגלות רוח של הקרבה עצמית. יהוה חפץ לעזור לך, כפי שהוא עוזר לרבים מאחיך, שלמרות אי־שלמותם יכולים לזכות לחסדו של אלוהים ולברכתו, והם אכן זוכים לכך.