הישמר מכוונות הלב
במקרא נאמר: ”עָקֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוש הוא” (יר׳ י״ז:9). כאשר אנו מתאווים לדבר מה, אנו עלולים לחפש צידוקים לפעול על־פי נטיית לבנו כדי להשיגו.
כתבי־הקודש מזהירים אותנו: ”מן הלב נובעים מחשבות רשע, רציחות, ניאופים, מעשי זנות, גניבות, עדויות שקר וגידופים” (מתי ט״ו:19). לבנו הסמלי עלול לבגוד בנו ולגרום לנו להצדיק קו פעולה המנוגד לרצון אלוהים. ייתכן שרק לאחר ביצוע המעשה הפסול נבין שלבנו הטעה אותנו. מה יכול לעזור לנו לזהות את כוונות לבנו בטרם ננקוט צעד מוטעה?
כיצד תוכל לזהות את כוונות לבך?
קרא במקרא מדי יום והרהר בכתוב.
”דבר אלוהים חי ורב־עוצמה, וחד הוא מכל חרב פיפיות וחודר עד כדי כך שהוא מפריד בין נפש לרוח”, כתב השליח פאולוס. בכוחו של המסר שבדברו של אלוהים ”להבחין במחשבות הלב וכוונותיו” (עב׳ ד׳:12). כתבי־הקודש הם כלי רב־עוצמה, ואם נבחן את עצמנו לאור הכתוב בהם, יסייע לנו הדבר לזהות את כוונות לבנו. חיוני שנקרא בדבר־אלוהים מדי יום ונהרהר בו, שהרי כך נוכל לאמץ לעצמנו את מחשבותיו והשקפותיו של יהוה.
אם נקבל את עצות המקרא וניישם את עקרונותיו, יעלה בידנו להדריך את מצפוננו — ה’עד’ הפנימי שלנו (רומ׳ ט׳:1). ואם נקשיב לקול מצפוננו נוכל להימנע מלהצדיק מעשים פסולים. בנוסף לכך, המקרא מכיל דוגמאות שמטרתן ”להזהיר אותנו” (קור״א י׳:11). כאשר אנו לומדים מדוגמאות אלה, הן עוזרות לנו להימנע מנקיטת צעד פסול. מה על כל אחד מאתנו לעשות?
התפלל לאלוהים כדי שיעזור לך לזהות את כוונות לבך.
יהוה ”בוחן לבב” (דה״א כ״ט:17). הוא ”גדול מלבנו והוא יודע הכול” (יוח״א ג׳:20). אי־אפשר להטעות את אלוהים. אם נתפלל ליהוה ונבטא בחופשיות את דאגותינו, רגשותינו ורצונותינו, הוא יעזור לנו להבחין בכוונות לבנו. נוכל גם לבקש מאלוהים ’לברוא לנו לב טהור’ (תהל׳ נ״א:12). לפיכך אין להמעיט מחשיבות התפילה, שהרי בכוחה לעזור לנו לזהות את נטיות לבנו.
היֵה קשוב במהלך אסיפות הקהילה.
כאשר אנו קשובים לנאמר באסיפותינו המשיחיות, מתאפשר לנו לבחון בכנות את האדם הפנימי שלנו — את לבנו. ייתכן שאיננו לומדים דברים חדשים בכל אסיפה, אך בזכות נוכחותנו באסיפות אנו יכולים להבין טוב יותר את עקרונות המקרא ולקבל תזכורות יקרות ערך שעוזרות לנו לנתח את כוונות הלב. גם תשובותיהם של אחינו ואחיותינו תורמות רבות לצריפת האדם הפנימי שלנו (מש׳ כ״ז:17). יהיה זה בעוכרנו אם נתבודד במקום להתרועע בקביעות עם אחינו באסיפות הקהילה. אם נעשה כן, אנו עלולים ’לבקש את תאוותינו’ האנוכיות (מש׳ י״ח:1). לכן מן התבונה שנשאל את עצמנו: ’האם אני נוהג לנכוח בכל האסיפות, והאם אני מפיק מהן תועלת?’ (עב׳ י׳:24, 25).
לאן יובילנו לבנו?
בתחומים רבים בחיים עלול לבנו הבוגדני להסיטנו מדרך הישר. נבחן כעת ארבעה תחומים: הרדיפה אחר דברים חומריים, שתיית משקאות אלכוהוליים, בחירת חברים ובילויים.
הרדיפה אחר דברים חומריים.
אין זה אלא טבעי לרצות לספק את צרכינו הפיזיים. אולם באחד ממשליו של ישוע ניתנה האזהרה שלא לייחס חשיבות מופרזת לדברים חומריים. במשלו מזמין אותנו ישוע לתת דעתנו לאיש עשיר אחד. מחסניו של האיש היו מלאים, ולכן לא היה לו מקום לאחסן תבואה של קציר מוצלח נוסף. האיש תכנן להרוס את מחסניו ולבנות גדולים מהם. הוא חשב לעצמו: ”שם אאחסן את כל תבואתי ואת כל רכושי, ואומר לנפשי: ’נפשי, יש לך הרבה דברים טובים למשך שנים רבות; את יכולה עכשיו להירגע, לאכול, לשתות וליהנות’”. אך איש עשיר זה התעלם מעובדה חשובה: חייו היו עלולים להסתיים עוד באותו הלילה (לוקס י״ב:16–20).
בחלוף השנים אנו עשויים לדאוג יתר על המידה לביטחוננו הכלכלי לכשנזדקן, ובעקבות זאת אנו עלולים לתרץ את העובדה שאנו עובדים שעות נוספות בערבי אסיפות ומתחילים להתרשל במידת מה במילוי אחריותנו המשיחית. עלינו להישמר מנטייה זו. או אולי אנחנו צעירים, ואנו
מבינים שאין קריירה טובה יותר מהשירות המורחב. בכל זאת, האם אנו דוחים את האפשרות להתחיל בשירות החלוצי במחשבה שעלינו תחילה להתבסס מבחינה כלכלית? עלינו לתת את מיטבנו כעת כדי להעשיר למען אלוהים, שהרי איננו יודעים אם נחיה מחר.שתיית משקאות אלכוהוליים.
”אל תהיי בסובאי יין”, נאמר במשלי כ״ג:20. אם מקנן באדם רצון עז לשתות משקאות אלכוהוליים, הוא עלול להצדיק את העובדה שהוא שותה בקביעות. הוא אולי יאמר שהוא שותה כדי להירגע ולא כדי להשתכר. אך אם אנו זקוקים לאלכוהול כדי להירגע, אולי הגיעה העת לבחון בכנות את מניעי לבנו.
בחירת חברים.
מכורח המציאות אנו באים במגע עם לא־מאמינים — למשל, בבית־הספר, בעבודה ובשירות השדה. אך יהיה זה שונה לגמרי אם נבלה אתם, ואולי אף נפתח עמם קשרי ידידות קרובים. האם אנו מצדיקים התרועעות זו בטענה שיש להם מעלות רבות? ”אל תותעו”, מזהיר המקרא, ”חברה רעה תשחית הרגלים טובים” (קור״א ט״ו:33). כשם שכמות קטנה של רעל עלולה לזהם מים טהורים, כך ידידות עם מי שאינם מגלים מסירות לאלוהים עלולה לטמא את רוחניותנו ולגרום לנו לאמץ השקפות עולמיות באשר ללבוש, לדיבור ולהתנהגות.
בילויים.
הטכנולוגיה המודרנית הפכה את כל סוגי הבידור לזמינים, ורבים מהם מפוקפקים או אינם מתאימים למשיחיים. פאולוס כתב: ’אף אל תדברו ביניכם על כל טומאה’ (אפ׳ ה׳:3). מה אם לבנו חפץ מאוד לצפות בדברים טמאים או להאזין להם? אולי נתרץ זאת ונאמר לעצמנו שכל אחד זקוק למנוחה ולבילויים, ושהדרך שבה אנו עושים כן היא עניין אישי. עם זאת, עלינו להתייחס ברצינות לעצתו של פאולוס ולא להרשות לטומאה לחדור לעינינו או לאוזנינו.
אנו יכולים להשתנות
גם אם מאוויי לבנו הבוגדני הטעו אותנו ועשינו לנו להרגל להצדיק התנהגות פסולה, אנו יכולים להשתנות (אפ׳ ד׳:22–24). תן דעתך לשתי דוגמאות בנות זמננו.
מיגל * היה צריך לשנות את השקפתו לגבי דברים חומריים. הוא אומר: ”אשתי, בני ואני מגיעים ממדינה שבה חשוב מאוד לאנשים להשיג את הטכנולוגיה ואת אמצעי הנוחות החדישים והטובים ביותר. בשלב מסוים ניסיתי בכל מאודי לרכוש את כל מה שיכולתי מן העולם, מתוך מחשבה שאוכל לעשות זאת מבלי להפוך לאדם חומרני. עד מהרה הבנתי שהרדיפה אחר דברים חומריים אינה יודעת שובע. התפללתי ליהוה לגבי השקפותיי וכוונות לבי. אמרתי לו שאנו רוצים לשרתו בלב שלם כמשפחה. לבסוף הצלחנו לפשט את חיינו ולעבור למקום שיש בו צורך רב יותר במבשרים. תוך זמן קצר התחלנו לשרת כחלוצים. הגענו למסקנה שאנחנו לא זקוקים להרבה דברים חומריים כדי לחיות חיים מאושרים ומלאי משמעות”.
חווייתו של לי מראה כיצד בחינה עצמית כנה עוזרת להתרחק מחברה רעה. ”בגלל עבודתי”, הוא אומר, ”התרועעתי בקביעות עם ספקים זרים. ידעתי שבמפגשים כאלה אנשים יפריזו בשתייה, אך נהניתי לנכוח בהם. פעמים רבות כמעט השתכרתי, אך אחרי כן הצטערתי על כך. הייתי צריך לבחון את לבי בכנות. העצות שבדבר־אלוהים וההצעות שקיבלתי מהזקנים עזרו לי להבין שלמעשה רציתי להתרועע עם אנשים שלא אוהבים את יהוה. כעת אני מנהל את ענייניי העסקיים דרך הטלפון עד כמה שאפשר ומצמצם את מגעיי עם הספקים למינימום”.
עלינו להיות כנים עם עצמנו ולזהות את כוונות לבנו, ובתוך כך לבקש את עזרת יהוה בתפילה כיוון שאנו זוכרים ש”הוא יודע תעלומות לב” (תהל׳ מ״ד:22). זאת ועוד, אלוהים סיפק לנו את דברו המשמש כמראה עבורנו (יעקב א׳:22–25). גם התזכורות והעצות שאנו מקבלים באמצעות הספרות המשיחית ואסיפות הקהילה יקרות ערך. בזכות אמצעים אלה נוכל לנצור את לבנו ולהמשיך לצעוד בדרכי צדק.
^ השמות במאמר בדויים.