אל תנח לכעס להכשילך!
”אם אתה מאמין שהמקרא הוא דברו של אלוהים שנמסר לאנושות, פירוש הדבר שאלוהים מתקשר איתנו. ... אם הדת שלך משפיעה על כל חייך, אזי שפתו [של המקרא] חייבת להיות השפה המשמשת בחיי היומיום”. כך כתב הלמדן אלן דאתי בספרו תרגומי מקרא: כיצד לבחור ביניהם (And How to Choose Between Them :Bible Translations).
אוהבי דבר־אלוהים מסכימים לגמרי עם אמירה זו. הם מאמינים באמונה שלמה ש”כל הכתוב נכתב בהשראת אלוהים ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, להטלת מוסר בצדקה” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). המקרא אינו ספר של אמירות דתיות שטחיות ומיושנות. הוא ”חי ורב־עוצמה” ומציע פתרונות אמיתיים לבעיות החיים (עברים ד׳:12). כדי שהקוראים יבינו ויישמו את הכתוב בספר הקדוש הזה, הוא חייב להיות כתוב בשפה המדוברת בימינו. הרי הספר שנקרא ”הברית החדשה” לא נכתב ביוונית הקלאסית שבה השתמשו פילוסופים כמו אפלטון, אלא ביוונית המשותפת והיומיומית שנקראה ”קוינה”. כן, המקרא נכתב בצורה כזו שאנשים פשוטים יוכלו לקרוא בו ולהבין את מה שהם קוראים.
לשם כך הופקו בשנים האחרונות מספר תרגומים מודרניים בשפות שונות. רוב התרגומים הללו הצמיחו תועלת רבה. כתבי־הקודש נעשו נגישים יותר לציבור ככלל. למרות זאת, תרגומים מודרניים רבים לוקים מאוד בחסר בכל הקשור להקפדה בלתי משוחדת על דיוק ועקביות. לדוגמה, חלק מהתרגומים מטשטשים את מה שהמקרא מלמד בבירור לגבי מה שקורה אחרי המוות, מהי הנפש ומהו שמו של האל האמיתי.
לפיכך אוהבי דבר־אלוהים מברכים על צאתו לאור של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים בעברית. עדי־יהוה הודיעו על צאתו לאור של תרגום מודרני זה במסגרת הכינוס המחוזי ”נצור ליבך!”, שהתקיים בתאריכים 4–6 ביולי 2012. תרגום זה אינו מוכתב על־ידי תפיסות דתיות; הוא מתאפיין בדיוק חסר תקדים ומאפשר לקורא לזכות להבנה עמוקה של המקרא, הבנה שבעבר נמנעה ממי שאינם יודעים את השפות העתיקות. אך ייתכן שאתה תוהה מי עומד מאחורי מלאכת תרגום מרשימה זו.
מתרגמים שהסבו כבוד לאלוהים
תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים אולי חדש לדוברי עברית, אך הוא למעשה קיים מאז 1950. באותה עת הוא יצא לאור באנגלית מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים — חברה בינלאומית לכתבי־הקודש בעלת היסטוריה ארוכת שנים של הוצאת ספרי מקרא לאור. שמו של תרגום חדש זה — המהווה התנערות אמיצה מהחלוקה המסורתית של המקרא לברית ”ישנה” וברית ”חדשה” — היה אחד מן המאפיינים הרבים שהפכו את התרגום הזה למיוחד במינו. במצפה מ־15 בספטמבר 1950 [אנג׳] נאמר: ”החברים בוועד התרגום הביעו את רצונם... להישאר בעילום שם, ואין הם מעוניינים ששמותיהם יתפרסמו בחייהם וגם אחרי מותם. מטרת התרגום היא להלל את שמו של אלוהים חיים”.
תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש במלואם יצא לאור בכרך אחד בשנת 1961. שמותיהם של המתרגמים אומנם לא נחשפו עד עצם היום הזה, אך מניעיהם ומסירותם הגדולה אינם מוטלים בספק. במבוא למהדורת 1984
נאמר: ”תִרגום כתבי־הקודש פירושו העברת מחשבותיו והצהרותיו של יהוה אלוהים לשפה אחרת... מתרגמי תרגום זה, היראים והאוהבים את מחבר כתבי־הקודש, יהוה אלוהים, מודעים לאחריות המיוחדת שיש להם לפניו לתרגם בדייקנות מרבית את מחשבותיו ואת אמירותיו”.למרות הכוונות הטובות, האם חברי ועדת התרגום היו כשירים למשימה זו? מספר למדנים ממורמרים טענו שללא חשיפת שמותיהם של המתרגמים ותאריהם האקדמיים, יש להתייחס בביטול לַתרגום כתרגום חובבני. אבל לא כל הלמדנים תומכים בדעה לא־הגיונית זו. לדוגמה, אלן ס. דאתי כתב: ”אם נדע מי הם המתרגמים או המוציאים לאור של תרגום מקרא זה או אחר, האם מידע זה יסייע לנו להחליט אם התרגום טוב או רע? לאו דווקא. אין אלא לבחון את מאפייניו של התרגום עצמו”. a
זה מה שעושים אלפי קוראים. עד כה הודפסו ברחבי העולם 633,865,173 עותקים של תרגום עולם חדש בשלמותו או בחלקו ב־108 שפות. מה מצאו הקוראים הרבים?
תרגום המקדש את שם אלוהים
במתי ו׳:9 לימד ישוע את תלמידיו להתפלל: ”אבינו שבשמיים, יתקדש שמך”. אלא שברוב התרגומים אלוהים הוא ישות חסרת שם שניתן לזהותה רק לפי התארים ”אלוהים” או ”אדון”. אבל זה לא מה שמופיע במקור. בכתבי־הקודש העבריים מזוהה אלוהים בבירור קרוב ל־000,7 פעם בשמו הפרטי ”יהוה” (שמות ג׳:15; תהלים פ״ג:19). עם השנים חדלו היהודים, מתוך פחדים הנעוצים באמונות תפלות, להגות את השם המפורש. אחרי מותם של שליחי ישוע חדרה אמונה תפלה זו לתוך הקהילה המשיחית. (השווה מעשי השליחים כ׳:29, 30; טימותיאוס א׳. ד׳:1.) מעתיקים שהעתיקו את החלקים היווניים של כתבי־הקודש החלו להחליף את שמו הפרטי של אלוהים, יהוה, במילים היווניות קיריוס ותאוס, שמשמעותן ”אדון” ו”אלוהים”.
לשמחתנו, תרגום עולם חדש נקט צעד אמיץ b בנוסח העברי המקורי של הפסוק בישעיהו מופיע השם יהוה. לכן, בתרגום עולם חדש תורגם לוקס ד׳:18 כך: ”רוח יהוה עליי, כי משח אותי לבשר בשורה טובה לָעניים”.
והחזיר את השם יהוה לכתבי־הקודש היווניים (”הברית החדשה”), וכעת הוא מופיע בהם 237 פעם. החזרת שם אלוהים לא נעשתה מתוך גחמה של המתרגמים, אלא על יסוד מחקר קפדני ומהימן. למשל, בלוקס ד׳:18 מצוטט הכתוב בישעיהו ס״א:1.צורת תרגום זו גם מסייעת לקוראים להבדיל בין יהוה אלוהים לבין בנו יחידו, ישוע המשיח. לדוגמה, רוב התרגומים מתרגמים את מתי כ״ב:44 במילים: ”האדון אמר לאדונִי”. אבל מי כאן מדבר למי? למעשה, הפסוק הזה הוא ציטטה מתהלים ק״י:1, פסוק שבנוסח העברי המקורי מכיל את השם יהוה. זו הסיבה שבתרגום עולם חדש מתורגם הפסוק כך: ”יהוה אמר לאדוני: ’שב לימיני עד אשר אשים את אויביך תחת רגליך’”. הבנת ההבדל שקיים בכתבי־הקודש בין יהוה אלוהים לבין בנו אינה עניין אקדמי ותו לא (מרקוס י״ג:32; יוחנן ח׳:17, 18; י״ד:28). היא בעצם חיונית לישועתנו. במעשי השליחים ב׳:21 נאמר: ”כל הקורא בשם יהוה ייוושע”.
דיוק ובהירות
ישנם עוד מאפיינים בולטים בתרגום עולם חדש. המהדורה הביקורתית של הנוסח היווני מאת וסטקוֹט והוֹרט, המצטיינת ברמת דיוק גבוהה, נבחרה כבסיס העיקרי לתרגום זה. נעשו מאמצים קפדניים לתרגם את הנוסח היווני המקורי לשפה פשוטה ומודרנית בצורה מדויקת ומילולית ככל האפשר. כך לא רק השתמר חלק ניכר מהניחוח והצבע של כתבי המקרא המקוריים, אלא גם נפתח בפני הקורא עולם שלם של הבנה.
נראה לדוגמה את הפסוק ברומים י״ג:1, שבו השליח פאולוס קורא למשיחיים ’להיכנע לסמכויות הנעלות’, כלומר, לרשויות החילוניות. בתרגומים רבים נאמר בהמשך שהממשלות הללו ”נקבעו על־ידי אלוהים” או ”נתמנו על־ידי אלוהים” (תרגום המלך ג׳יימס; ג׳רוזלם בייבל). היו בעבר מלכים שניצלו את התרגומים האלה כדי להצדיק את שלטונם העריץ. אבל תרגום עולם חדש, במילוליות ובדייקנות האופייניות לו, מתרגם כך את הפסוק: ”הסמכויות הקיימות הוצבו במעמדן היחסי על־ידי אלוהים”. c כך אפשר להבין שאף שאלוהים אינו בוחר אישית במנהיגי העולם, הוא כן מניח לאנשים אלה להחזיק במעמד סמכותי יחסי, אבל מעמדם תמיד נחות משלו.
תרגום עולם חדש גם משתדל להעביר לקורא את הדקויות של הפעלים ביוונית. בהרבה שפות מודרניות הפעלים מופיעים בהטיות שונות לציון זמני הפעולות, כלומר עבר, הווה או עתיד. ביוונית הפעלים גם מראים את סוג הפעולה — אם זו פעולה רגעית, פעולה שהושלמה או פעולה מתמשכת. נראה לדוגמה את מה שאמר ישוע במתי ו׳:33. הפועל היווני שמשמעו ”חפשו” מורה על פעולה מתמשכת. לכן כדי להדגיש את מלוא משמעות דבריו של ישוע תורגם הפסוק כך: ”תמיד חפשו תחילה את המלכות ואת צדקתו, וכל שאר הדברים האלה ייווספו לכם”. באותו אופן, תרגומו של הפסוק במתי ז׳:7 הוא: ”המשיכו לבקש ויינתן לכם; המשיכו לחפש ותמצאו; המשיכו לדפּוק וייפתח לכם”. (ראה גם רומים א׳:32; ו׳:2; גלטים ה׳:15.)
בתרגום עולם חדש נעשו מאמצים למצוא מקבילות מדויקות לכל מונח ולשמור על עקביות ואחידות בתרגומם של מונחי מפתח ככל שניתן על־פי ההקשר. לדוגמה, בכל פעם שמופיעה המילה היוונית פסיכה היא מתורגמת ל”נפש” בגוף הטקסט או במקרים מסוימים בהערות שוליים. תודות לכך הקוראים יכולים לראות ללא קושי שבניגוד לתפיסות דתיות שונות, הנפש אינה בת אלמוות. היא יכולה למות או להיהרג (מתי ב׳:20; מרקוס ג׳:4; לוקס ו׳:9; י״ז:33).
הפצת דבר־אלוהים ברחבי העולם
צאתם לאור של כתבי־הקודש היווניים בעברית היא רק ההתחלה. התוכנית היא לתרגם עם הזמן את המקרא כולו. אך האם הקוראים יוכלו להיות בטוחים שהמהדורה העברית תתאפיין באותה דייקנות ואותה עקביות של המהדורה האנגלית?
בהחלט. הסיבה לכך היא שהגוף המנהל של עדי־יהוה משגיח מקרוב על מלאכת התרגום. הוחלט שהדרך הטובה ביותר לתרגם את המקרא לשפות זרות היא על־ידי עבודת צוות, וזו התבררה כהחלטה נבונה. במספר ארצות ברחבי העולם הוקמו צוותים לתרגום המקרא. כמו כן הוקמה במרכז העולמי של עדי־יהוה בברוקלין, ניו־יורק, מחלקה שנקראת ”מחלקת שירותי תרגום” על מנת לענות על צורכי צוותי התרגום, להשיב על שאלות ולהבטיח אחידות בין המהדורות הלשוניות השונות של תרגום עולם חדש. בנוסף לכך פותח כלי עזר יעיל מאוד — מערכת ממוחשבת המסייעת למתרגמי המקרא. למרות זאת, עבודת התרגום עדיין דורשת הרבה מאוד מאמצי אנוש. מכל מקום, המערכות הממוחשבות פישטו במידה רבה את המלאכה להגשמת המטרה הנעלה שעומדת לנגד עיניהם של צוותי תרגום המקרא, והיא לתרגם את תרגום עולם חדש בדייקנות ובעקביות המאפיינות את המהדורה האנגלית. לדוגמה, מערכת התרגום הממוחשבת מראה כיצד כל מילה בעברית וביוונית המקוריות מתורגמת במהדורה האנגלית — וזהו כלי יעיל ביותר המסייע למתרגמים לבחור מילים מקבילות בשפת היעד.
די להסתכל בתוצאות כדי לראות בבירור שהמאמצים הללו נשאו פרי. אנו מעודדים אותך לבחון לעומק את תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים. תוכל להשיג עותק מן המוציאים לאור של כתב־עת זה. אתה גם בוודאי תיהנה ממאפייניו הייחודיים הרבים: הטקסט מודפס בצורה קריאה וברורה; ישנן גם כותרות בראש העמודים שיסייעו לך למצוא מהר יותר פסוקים מוכרים; ישנם מפות מפורטות וגם נספחים מרתקים. והדבר החשוב ביותר הוא שתוכל לקרוא את תרגום המקרא הזה בביטחון מלא שהוא מעביר במדויק את אמירותיו של אלוהים בלשון ימינו.
a מעניין לציין שבכריכה של תרגום המקרא ניו אמריקן סטנדרט בייבל (מהדורת 1971, עם הפניות) נאמר: ”לא תמצא שמות של חוקרים לצורך הפניות או המלצות מפני שאנו מאמינים כי דבר־אלוהים חייב לעמוד בזכות עצמו”.
b הציטטות מתוך כתבי־הקודש העבריים במה שנקרא ”הברית החדשה” מבוססות על תרגום השבעים. הואיל ונוסחים מאוחרים יותר של תרגום השבעים אינם מכילים את שם אלוהים, חוקרים רבים טוענים שאין לכלול שם זה גם בכתבי־הקודש היווניים. עם זאת, הנוסחים הקדומים ביותר של תרגום השבעים שבנמצא כן מזכירים את השם יהוה בצורתו העברית המקורית. הדבר מהווה בסיס מוצק להחזרת השם יהוה אל כתבי־הקודש היווניים.
c ראה לקסיקון יווני שימושי של הברית החדשה מאת ג. אבוט־סמית (A Manual Greek Lexicon of the New Testament, by G. Abbott-Smith) ולקסיקון יווני־אנגלי מאת לידל וסקוט (A Greek-English Lexicon by Liddell and Scott). לפי לקסיקונים אלה ומקורות מהימנים אחרים, הוראתו המילולית של המונח היווני היא ”לערוך לפי סדר, לשים בַּמקום”.
[שלמי תודה]
ציטטה מטימותיאוס א׳. ג׳:16, כפי שהיא מופיעה בקודקס סינַאִיטיקוּס מן המאה ה־4 לספירה
הטקסט מודפס בצורה ברורה והופך את הקריאה להנאה צרופה
[תמונה בעמוד 23]
כותבי המקרא, כמו השליח פאולוס, כתבו בשפה שהייתה מדוברת בחיי היומיום
[תמונה בעמוד 26]
בהירותו של ”תרגום עולם חדש” מועילה מאוד בשירות המשיחי