האם אתה מעריך את מה שיהוה עשה כדי להצילך?
האם אתה מעריך את מה שיהוה עשה כדי להצילך?
”ברוך אדני אלוהי ישראל אשר פקד את עמו ופדות שלח לו” (לוקס א׳:68).
1, 2. בעזרת איזו דוגמה ניתן להמחיש את חומרת מצבנו, ובאילו שאלות נדון?
דמיין לעצמך שאתה שוכב בבית־חולים, במחלקה שבה כולם סובלים מאותה מחלה. זו מחלה קטלנית וחשוכת מרפא. אתה שומע שרופא אחד עומד בראש פרויקט למציאת מרפא, וליבך מתמלא תקווה. כולך ציפייה לשמוע על כל התפתחות בנושא. יום אחד מבשרים לך שנמצאה תרופה! הרופא שעומד מאחורי פריצת הדרך הקריב הרבה מאוד למציאת התרופה. אילו רגשות ייעורו בך? אין ספק שתוצף ברחשי כבוד והערכה כלפי האיש אשר סלל בפניך ובפני רבים אחרים את הדרך להינצל ממוות.
2 תסריט זה נראה אולי דרמטי, אבל הוא מקביל למציאות שעימה כולנו מתמודדים. כל אחד מאיתנו נתון במצב חמור פי כמה מזה שתואר בסעיף הקודם, ואנו זקוקים נואשות למישהו שיציל אותנו. (קרא רומים ז׳:24.) כדי להציל אותנו עשה יהוה מעל ומעבר. גם בנו הקריב הקרבות משמעותיות. אם כן, הבה נדון בארבע שאלות בסיסיות. מדוע אנו זקוקים להצלה? איזה מחיר שילם ישוע כדי להצילנו? איזה מחיר שילם על כך יהוה? וכיצד נוכל להראות שאנו מעריכים את מה שעשה אלוהים להצלתנו?
מדוע אנו זקוקים להצלה?
3. במה דומה החטא למגפה?
3 על־פי מחקר עדכני, אחת המגפות הקשות ביותר בתולדות האדם הייתה השפעת הספרדית, שפרצה ב־1918 וקיפדה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם. ישנן מחלות אחרות שבמובן מסוים קטלניות יותר. הן פוגעות בפחות אנשים, אבל גורמות לאחוזי תמותה גבוהים יותר בקרב החולים. a ואולם, מה אפשר לומר על החטא בהשוואה למגפה זו או אחרת? היזכר בכתוב ברומים ה׳:12: ”כשם שעל־ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו”. שיעור ההידבקות בחטא הוא 100 אחוז, שכן כל בני האדם לא־מושלמים וחוטאים. (קרא רומים ג׳:23.) ומהו שיעור התמותה? פאולוס כתב כי החטא מביא מוות ”לכל בני אדם”.
4. כיצד נראה אורך חיינו מנקודת מבטו של יהוה, ובמה שונה השקפתו מזו של רבים כיום?
4 רבים כיום אינם רואים בחטא ובמוות דבר כה נוראי. הם חוששים מפני מה שמכונה בפיהם מוות בטרם עת, אך מתייחסים למוות המכרסם אט אט באדם בתהליך ההזדקנות כמוות ”טבעי”. האדם נוטה בנקל לשכוח את נקודת המבט של הבורא. אורך חיינו קצר לאין שיעור מזה שהועיד לנו אלוהים. למעשה, עוד לא קם אדם שחי ”יום אחד” שלם מנקודת מבטו של יהוה (פט״ב ג׳:8). ואכן, דבר־אלוהים אומר שחיינו חולפים ביעף כצמיחתו העונתית של עשב השדה או כהבל פה (תהל׳ ל״ט:6; פט״א א׳:24). עלינו לזכור זאת. מדוע? משום שאם נעמוד על חומרת ה”מחלה” המקננת בנו, נוכל להעריך עוד יותר את ה”תרופה” — גאולתנו.
5. מהו מחיר החטא שאנו משלמים?
5 כדי לתפוס את חומרת החטא והשלכותיו, עלינו לנסות להבין איזה מחיר אנו משלמים בעטיו. ייתכן שנתקשה בתחילה להבין זאת, מפני שהחטא גובה מאיתנו דבר שמעולם לא התנסינו בו. אדם וחוה נהנו בהתחלה מחיי אנוש מושלמים. הם היו מושלמים בשכלם ובגופם ויכלו לשלוט במחשבותיהם, ברגשותיהם ובמעשיהם. מכאן שהם היו חופשיים לגדול כמשרתיו של יהוה אלוהים ולהגשים את הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בהם. תחת זאת, הם השליכו את המתנה היקרה הזו. הם בחרו לחטוא ליהוה והביאו לידי כך שהם וצאצאיהם איבדו את סוג החיים שהועיד להם יהוה (בר׳ ג׳:16–19). במקביל לכך, הם המיטו על עצמם ועלינו את ה”מחלה” הנוראית שעליה אנו מדברים. בצדק דן אותם יהוה למוות. אך לנו הוא מעניק את התקווה להינצל (תהל׳ ק״ג:10).
איזה מחיר שילם ישוע כדי להצילנו?
6, 7. (א) כיצד הראה יהוה מבראשית שיידרש מחיר גבוה כדי להצילנו? (ב) מה אנו יכולים ללמוד מן הקורבנות שהקריבו הבל וראשי המשפחות שחיו לפני שהתקבלה התורה?
6 יהוה ידע שיידרש מחיר גבוה מאוד כדי להציל את צאצאי אדם וחוה. בעזרת הנבואה שבבראשית ג׳:15 אנו מקבלים מושג מה לגבי מחיר ההצלה. יהוה יספק ”זרע” — מושיע — אשר יום אחד ימחץ את השטן למוות. בשלב מסוים יחווה המושיע סבל וכביכול ייפצע בעקבו. זה נשמע מכאיב וקשה, אך מה משמעות הדבר? מה בדיוק יצטרך לעבור בחיר יהוה?
7 כדי לחלץ את בני האדם מן החטא, יהיה על המושיע לספק אמצעי כפרה — כלומר, לסלול בפני האנושות את הדרך להתרצות לאלוהים על־ידי ביטול השלכות החטא. מה יהיה כרוך בדבר? היו סימנים מוקדמים לכך שהדבר יהיה כרוך בהקרבת קורבן. כאשר הבל, האדם הנאמן הראשון, הקריב קורבנות בעלי חיים ליהוה, הייתה מנחתו רצויה בעיני אלוהים. לימים הקריבו ראשי משפחות יראי אלוהים כמו נוח, אברהם, יעקב ואיוב קורבנות דומים שהסבו נחת לאלוהים (בר׳ ד׳:4; ח׳:20, 21; כ״ב:13; ל״א:54; איוב א׳:5). בחלוף זמן ניתנה תורת משה, וזו הבליטה את נושא הקורבנות.
8. מה עשה הכוהן הגדול ביום הכיפורים שנה בשנה?
8 מבין הקורבנות החשובים ביותר שדרשה התורה היו הקורבנות שהוקרבו ביום הכיפורים שנה בשנה. ביום ההוא ביצע הכוהן הגדול סדרת פעולות בעלות משמעות סמלית. הוא הקריב קורבנות ליהוה לכפרת חטאים — בתחילה לכפרת חטאי כיתת הכוהנים (שבט הכהונה) ואחר כך לכפרת חטאי השבטים האחרים. הכוהן הגדול נכנס לקודש הקודשים שבמשכן או בבית המקדש. רק לו הותר להיכנס לשם ורק ביום הזה בשנה. אחר כך היזה את דם הקורבנות לפני ארון הברית. מעל לארון הקודש הופיע לעיתים ענן בהיר בוהק לציון נוכחותו של יהוה אלוהים (שמ׳ כ״ה:22; וי׳ ט״ז:1–30).
9. (א) את מי סימל הכוהן הגדול, ומה סימלו הקורבנות שהקריב ביום הכיפורים? (ב) מה סימלה כניסתו של הכוהן הגדול אל קודש הקודשים?
9 ברוח הקודש הבהיר השליח פאולוס את המשמעות המסתתרת מאחורי פעולות סמליות אלו. הוא הראה שהכוהן הגדול סימל את ישוע המשיח, ואילו הקרבת הקורבנות סימלה את מותו של המשיח כקורבן (עב׳ ט׳:11–14). הקורבן המושלם הזה יספק כפרה אמיתית לשתי קבוצות של בני אדם — כיתת הכוהנים המורכבת מ־000,144 אחיו משוחי הרוח של המשיח ו’הצאן האחרות’ (יוח׳ י׳:16). כניסתו של הכוהן הגדול אל קודש הקודשים הייתה סמל לכניסתו של ישוע אל עצם השמיים כדי להציג בפני יהוה אלוהים את ערך קורבן הכופר (עב׳ ט׳:24, 25).
10. מה נועד לחוות המשיח על־פי נבואות המקרא?
10 ברור אפוא שיידרש מחיר כבד להצלת צאצאי אדם וחוה. יהיה על המשיח להקריב את חייו! נביאי התנ״ך הציגו עובדה זו בצורה מוחשית וברורה. לדוגמה, הנביא דניאל ציין מפורשות כי ”משיח נגיד... ייכרת”, כלומר, יוצא להורג, כדי ”לכפר עוון” (דנ׳ ט׳:24–26). ישעיהו ניבא כי המשיח יידחה, יירדף ו’יחוֹלַל’ [ידוקר], כלומר יומת, כדי לשאת את חטאיהם של בני אדם לא־מושלמים (יש׳ נ״ג:4, 5, 7).
11. באילו דרכים הראה בן יהוה נכונות להקריב את עצמו למען הצלתנו?
11 לפני בואו אל העולם, ידע בנו יחידו של אלוהים איזה מחיר ייתבע ממנו כדי להצילנו. יהיה עליו לסבול סבל בל יתואר ואחר כך להיות מוצא להורג. כאשר אביו לימד אותו שכך יקרה, האם נסוג או מרד? להיפך, הוא נכנע מרצון להדרכת אביו (יש׳ נ׳:4–6). גם בהיותו על הארץ ביצע ישוע בצייתנות את רצון אביו. מדוע? הסברו האחד היה: ”אוהב אני את האב”. וכהסבר נוסף אמר: ”אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו” (יוח׳ י״ד:31; ט״ו:13). מכאן שבמידה רבה אנו חבים את ישועתנו לאהבתו של בן יהוה. אף שישועתנו עלתה לו במחיר חיי האנוש המושלמים שלו, הוא שמח לעשות כן כדי להצילנו.
איזה מחיר שילם יהוה כדי להצילנו?
12. רצונו של מי בא לידי ביטוי באמצעות הכופר, ומדוע הוא סיפק את הכופר?
12 ישוע לא היה היוזם והמתכנן של הקרבת קורבן הכופר. אמצעי ישועה זה היה מרכיב מרכזי של רצון יהוה. השליח פאולוס אמר כי המזבח בבית המקדש, שעליו הוקרבו הקורבנות, סימל את רצון יהוה (עב׳ י׳:10). מכאן שאת הישועה שלה אנו זוכים באמצעות קורבנו של המשיח אנו חבים בראש ובראשונה ליהוה (לוקס א׳:68). זהו ביטוי לרצונו השלם ולאהבתו הגדולה כלפי בני האדם (קרא יוחנן ג׳:16).
13, 14. כיצד דוגמתו של אברהם יכולה לעזור לנו להבין ולהעריך את מה שעשה יהוה למעננו?
13 איזה מחיר שילם יהוה כדי להביע בצורה זו את אהבתו כלפינו? קשה לנו לתפוס זאת בשכלנו. עם זאת, יש פרשה במקרא שבעזרתה ניתן לראות את התמונה בצורה ברורה יותר. יהוה ביקש מאברהם הנאמן לעשות דבר קשה לאין ערוך — להעלות את בנו יצחק לעולה. אברהם היה אב אוהב, ויצחק היה עבורו, כמאמר יהוה, ’בנו יחידו אשר אהב’ (בר׳ כ״ב:2). למרות זאת, אברהם ראה בעשיית רצון יהוה דבר חשוב אף יותר מאהבתו כלפי יצחק, ועל כן פעל כמצוּוה עליו. אבל, יהוה לא הניח לאברהם לבצע את מה שהוא עצמו יבצע ביום מן הימים. אלוהים שלח מלאך, וזה עצר את אברהם בדיוק כשעמד להקריב את בנו. אברהם היה נחוש מאוד לציית לאלוהיו בניסיון קשה זה, כשהוא סמוך ובטוח שתקוותו היחידה לראות את בנו הצעיר חי בשנית תתגשם כשיוקם יצחק לתחייה. הוא האמין באמונה שלמה שאלוהים יקים את בנו לתחייה. פאולוס אמר ש”בבחינת משל”, אברהם אכן קיבל את יצחק בנו בחזרה כאילו הוקם מעם המתים (עב׳ י״א:19).
14 התוכל לשער בנפשך את הכאב שחש אברהם בשעה שנערך להקריב את בנו? במובן מסוים, מה שעבר על אברהם ממחיש בפנינו את מה שעבר על יהוה בהקריבו את האחד שאותו כינה ”בני אהובי” (מתי ג׳:17). אך יש לזכור שכאבו של יהוה היה מן הסתם גדול שבעתיים. הוא ובנו נהנו איש מחברת רעהו במשך אינספור מיליוני שנים, ואולי אף מיליארדי שנים. הבן עבד בשמחה עם אביו כ’אמונו’ האהוב וכדוברו, ”הדבר” (מש׳ ח׳:22, 30, 31; יוח׳ א׳:1). מה שחווה יהוה בשעה שבנו עוּנה, הוּשם ללעג והוּצא להורג כפושע, הוא מעל ומעבר לתפיסתנו. יהוה שילם מחיר יקר מאוד בעד הצלתנו! אם כן, כיצד נוכל להראות שאנו מעריכים את הישועה הזו?
כיצד תוכל להראות שאתה מוקיר את הצלתך?
15. כיצד השלים ישוע את מעשה הכפרה הגדול, ומה נתאפשר בזכות זה?
15 לאחר שהוקם לתחייה ועלה השמיימה, השלים ישוע את מעשה הכפרה הגדול. כשהתאחד מחדש עם אביו האהוב הציג בפניו את ערך קורבנו. הדבר הוביל לברכות נאדרות. נתאפשרה מחילה מוחלטת, תחילה על חטאי אחיו המשוחים של המשיח, ואחר כך על חטאי ”כל העולם”. כל מי שמתחרטים כיום בכנות על חטאיהם ונעשים לתלמידיו האמיתיים של המשיח יכולים, בזכות הקורבן, ליהנות ממעמד טהור לפני יהוה אלוהים (יוח״א ב׳:2). איך אתה משתלב בתמונה?
16. הסבר בעזרת דוגמה מדוע עלינו להוקיר את הישועה שסלל בפנינו יהוה.
16 נחזור לדוגמה שניתנה בהתחלה. הרופא שמצא את התרופה למחלה אומר לחולים במחלקה שבה אתה שוכב את הדברים הבאים: חולה שיסכים לקבל טיפול ויאמץ משטר בריאות מסוים, יתרפא. נניח שרוב החולים יסרבו לפעול על־פי הנחיות הרופא בטענה שזו טרחה רבה מדי ליטול את התרופה או לדבוק במשטר הבריאות הנדרש. מה תעשה? האם תנהג כמותם למרות שיש בידך הוכחות משכנעות לכך שהתרופה אכן פועלת? ודאי שלא! אין ספק שתביע את תודתך על התרופה ואחר כך תמלא בקפידה אחר הוראות הרופא, ואולי אף תספר לאחרים על החלטתך. מן המשל לנמשל: בכל אחד מאיתנו צריך לקנן רצון עז שבעתיים להראות ליהוה עד כמה אנו מוקירים את הישועה שסלל בפנינו באמצעות קורבן הכופר של בנו (קרא רומים ו׳:17, 18).
17. באילו דרכים תוכל להראות הערכה על מה שיהוה עשה על מנת להצילך?
17 אם נוקיר את מה שיהוה ובנו עשו כדי לחלץ אותנו מהחטא ומהמוות, הרי שנוכיח זאת במעשים (יוח״א ה׳:3). אנו נילחם בנטייתנו לחטוא. לעולם לא נרשה לעצמנו לחטוא בזדון כדפוס חוזר ונשנה ולא ננהל חיים כפולים הנגועים בצביעות, כפי שבדרך כלל קורה כאשר החטא הופך לדבר שבשגרה. אם נאמץ קו פעולה שלילי זה, יהיה זה כאילו אנו אומרים שאין אנו מוקירים או מעריכים כלל ועיקר את הכופר. תחת זאת, נוכיח את הערכתנו על־ידי כך שנעשה כל מאמץ להישאר נקיים בעיני אלוהים (פט״ב ג׳:14). הערכתנו תבוא לידי ביטוי בזה שנחלוק עם אחרים את תקוותנו הנפלאה להיוושע, כדי שגם הם יוכלו לזכות למעמד טהור בפני יהוה ולתקווה לעתיד נצחי (טימ״א ד׳:16). יהוה ובנו ראויים לכל הזמן ולכל הכוחות שאנו יכולים להקדיש לתהילתם! (מר׳ י״ב:28–30) צא וחשוב: מצפה לנו עתיד שבו נתרפא כליל מן החטא ונחיה את החיים שהועיד לנו אלוהים מלכתחילה, חיי שלמות נצחיים — הכול בזכות מה שיהוה עשה על מנת להצילנו! (רומ׳ ח׳:21).
[הערת שוליים]
a נטען כי השפעת הספרדית פגעה ב־20 אחוז עד ליותר מ־50 אחוז מאוכלוסיית העולם דאז. הנגיף כנראה חיסל בין אחוז אחד ל־10 אחוזים מכלל החולים. האֶבּוֹלָה, לעומת זאת, היא מחלה נגיפית הרבה יותר נדירה, אבל במספר התפרצויות היא גרמה למותם של קרוב ל־90 אחוז מכלל החולים בה.
כיצד תשיב?
• מדוע אתה זקוק בדחיפות להצלה?
• כיצד משפיעה עליך ההקרבה העצמית שגילה ישוע?
• מה אתה חש לגבי מתת הכופר שסיפק יהוה?
• מה אתה נחוש לעשות בתגובה לכל מה שנתן יהוה להצלתך?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 27]
ביום הכיפורים סימל הכוהן הגדול את המשיח
[תמונה בעמוד 28]
מנכונותו של אברהם להקריב את בנו ניתן ללמוד רבות על הקרבתו הגדולה בהרבה של יהוה