הדרכה למשפחה | הורות
כיצד תוכל להטיל משמעת על ילדך המתבגר?
הקושי
הכלל שנקבע במשפחתך הוא שיש לכבות את הטלפונים הניידים בשעה 00:21, אבל השבוע תפסת פעמיים את בתך שולחת הודעות טקסט אחרי חצות. שעת החזרה שקבעת לבנך היא 00:22, אך אתמול הוא שוב הגיע אחרי 00:23.
ילדך אמור היה לנהוג אחרת. אך לפני שתנקוט פעולה כלשהי, עליך לדעת מדוע נראה שהוא מזלזל בכללים שקבעת. החדשות הטובות הן שמה שמתפרש כזלזול בוטה יכול להתברר כדבר הרבה פחות חמור.
מדוע זה קורה
גבולות לא־ברורים. מספר בני נוער מתעלמים מחוקים על מנת לראות עד כמה הם יכולים למתוח את החבל. לדוגמה, אם ההורה אומר שלהתנהגות מסוימת יהיו השלכות כלשהן, הנער עשוי לבחון את הגבולות כדי לראות אם ההורה יעמוד בדיבורו. האם בני נוער אלה הופכים למרדנים קשי עורף? לא בהכרח. למעשה, ברוב המקרים בני נוער אינם מקפידים לציית לכללים אם ההורים אינם אוכפים אותם בעקביות או אם הגבולות אינם ברורים.
נוקשות. ישנם הורים שמנסים לשלוט על ילדיהם באמצעות רשימה אינסופית של כללים. כאשר הנער אינו מציית להם, ההורה מתרגז ומוסיף כללים נוספים לרשימה. אך לרוב הדבר רק מחמיר את המצב. ”ככל שאתה מנסה להשיג יותר שליטה, כך ילדך מתנגד יותר”, מסביר הספר פריצת דרך בין הורים לבני נוער (Parent/Teen Breakthrough). עוד נאמר בספר: ”ניתן לדמות את הניסיון להשיג שליטה מוחלטת על הילדים לניסיון למרוח חמאה קרה על פרוסת לחם רכה: הלחם יתפרק ואם תפעיל יותר כוח זה לא יעזור”.
הטלת משמעת בצורה מאוזנת עשויה לעזור. הטלת משמעת אינה מסתכמת במתן עונשים, אלא מטרתה לחנך את הילד ולא לגרום לו לסבול. אם כן, כיצד תוכל ללמד את ילדך לציית לכלליך?
מה תוכל לעשות
להיות ברור. בני נוער צריכים לדעת בבירור מה מצופה מהם ומה יהיו ההשלכות אם הם לא יצייתו (עיקרון מקראי: גלטים ו׳:7).
הצעה: הכן רשימה של כללי ביתך. לאחר מכן שאל את עצמך: ’האם קבעתי יותר מדי כללים? האם קבעתי מעט מדי כללים? האם יש כללים שכבר אינם הכרחיים? האם עליי לשנות חלק מהכללים לאור מידת האחריות שגילה ילדי המתבגר?’
לפעול בעקביות. בני נוער עלולים להיות מבולבלים כאשר הם נענשים על אותו המעשה שעבר ללא עונש בשבוע שעבר (עיקרון מקראי: מתי ה׳:37).
הצעה: נסה שיהיה קשר בין העונש לבין ”הפשע”. לדוגמה, אם בנך המתבגר חזר הביתה בשעה מאוחרת יותר מהשעה שנקבעה, ניתן יהיה לקבוע שעת חזרה מוקדמת יותר.
לנהוג בסבירות. היֵה גמיש ותן לילדך המתבגר חירות רבה יותר כאשר הוא מוכיח שהוא ראוי לכך (עיקרון מקראי: פיליפים ד׳:5).
הצעה: שב יחד עם ילדך המתבגר ודון אתו בכללי הבית. אולי תוכל לבקש ממנו להציע מה יהיו ההשלכות להפרת כללים מסוימים. קרוב לוודאי שהמתבגר יציית לכללים שהיה מעורב בקביעתם.
לסייע לו לבנות את אישיותו. מטרתך אינה רק לגרום לילדך לציית לכללים, אלא גם לעזור לו לפתח מצפון בריא — חוש פנימי שיסייע לו להבחין בין טוב לרע (ראה התיבה ”טיפוח תכונות חיוביות”) (עיקרון מקראי: פטרוס א׳. ג׳:16).
הצעה: חפש הדרכה במקרא. ספר זה הוא המקור הטוב ביותר למוסר המעניק תבונה, והחוכמה הטמונה בו עשויה ”לתת לפתאים [לחסרי ניסיון] עורמה, לנער דעת ומזימה” (משלי א׳:1–4).