בויל נולד ב־1627 בטירת ליזמור שבאירלנד למשפחה אמידה.‏ היה זה קרוב לתחילתה של תקופה המכונה בפי ההיסטוריונים ”‏תור התבונה”‏ — תקופה שבה ניסו אנשי רוח לשחרר את האדם מההשקפות הפנאטיות ששעבדו במשך מאות שנים את המין האנושי.‏ בויל היה שותף למטרה זו.‏ באוטוביוגרפיה שכתב על שנות חייו המוקדמות,‏ הוא העניק לעצמו את השם פילרטוס,‏ שמשמעו ”‏אוהב יושרה”‏.‏

תשוקתו של בויל ללמוד את האמת הייתה עזה באותה מידה כמו רצונו לחלוק עם אחרים את כל הידע שרכש.‏ הוא הפך למחבר פורה,‏ ולכתביו הייתה השפעה גדולה על רבים מבני דורו,‏ לרבות המדען המפורסם סר אייזק ניוטון.‏ בשנת 1660 היה בויל לאחד ממייסדי ”‏החברה המלכותית”‏,‏ מוסד מדעי הקיים עד היום בלונדון.‏

בויל זכה לכינוי ”‏אבי הכימיה”‏.‏ הוא נקט גישה שונה לגמרי מזו של האלכימאים בימיו.‏ הם שמרו את ממצאיהם בסוד או תיארו אותם במונחים מעורפלים שרק מעטים מחוץ למעגל הקרוב אליהם יכלו להבין.‏ בניגוד אליהם,‏ בויל פרסם בצורה גלויה את כל פרטי מחקריו.‏ יתר על כן,‏ במקום לקבל ללא עוררין הנחות שהיו מושרשות זה זמן רב,‏ הוא דגל בעריכת ניסויים מבוקרים לשם קביעת עובדות.‏

 ניסוייו של בויל תמכו בדעה שחומר מורכב ממה שכונה בפיו ”‏גופיפים”‏,‏ חלקיקים מסוג כלשהו המתלכדים בדרכים שונות ויוצרים חומרים שונים.‏

גישתו של בויל כלפי מחקרים מדעיים מתוארת היטב בספרו המפורסם הכימאי הספקן.‏ בספרו הוא ממליץ למדענים לא להיות יהירים או דוגמטיים,‏ אלא להיות מוכנים להודות בטעויות.‏ הוא עמד על כך שאנשים בעלי דעות מוצקות יקפידו להבחין בין הדברים שהם יודעים שהם נכונים ובין הדברים שהם סבורים שהם נכונים.‏

בויל נקט אותה גישה בכל הנוגע לעניינים רוחניים.‏ הדברים שגילה על היקום ועל המבנה המופלא של היצורים החיים שכנעו אותו בקיומו של מתכנן ובורא.‏ לכן הוא דחה את הגישה האתיאיסטית שצברה פופולריות בקרב העילית האינטלקטואלית של ימיו.‏ לדידו,‏ אדם המשתמש בכוח ההיגיון שלו מתוך מניעים כנים אינו יכול שלא להאמין באלוהים.‏

אולם בויל לא חשב שדי בתבונה האנושית לבדה כדי להגיע להארה אמיתית.‏ הוא הבין שיש צורך בהתגלות כלשהי מאת אלוהים.‏ התגלות זו,‏ הוא אמר,‏ היא דבר־אלוהים,‏ המקרא.‏

בויל היה מוטרד מכך שרבים לא הכירו את עיקרי האמונה שבמקרא ומכך שהאמונות הדתיות שלהם לא נבנו על בסיס מוצק.‏ איך ייתכן,‏ הוא שאל,‏ שאמונתו הדתית של האדם תתבסס אך ורק על אמונתם של הוריו או על מקום הולדתו?‏ לבויל היה רצון עז לעזור לאנשים להעמיק את הידע שלהם במקרא.‏

מסיבה זו נתן בויל כספים כדי לתמוך בהוצאתו לאור של המקרא בשפות רבות.‏ בין השפות האלו נכללו חלק משפות הילידים בצפון אמריקה,‏ וכן ערבית,‏ אירית,‏ מלאית וטורקית.‏ רוברט בויל בהחלט הוכיח שהוא אדם מוכשר ועניו גם יחד,‏ אדם עם תשוקה בלתי נלאית למצוא את האמת לגבי כל דבר ודבר ולעזור לאחרים לנהוג כמותו.‏