‏”‏מראהו של האייל הקורא מוזר מאוד ומגושם.‏ מדוע כתפיו כה גבוהות?‏ מדוע ראשו כה ארוך?‏”‏ כותב דברים אלה,‏ הנרי דיוויד ת’‏ורו בן המאה ה־19,‏ אינו היחיד שמחזיק בדעה זו על האייל הקורא.‏ בשל חזותו המשעשעת ובשל העובדה שבעל חיים בודד זה נצפה לעיתים נדירות בטבע,‏ ההשערה הייתה שהאייל הנו בעל חיים מגושם ולא נבון במיוחד.‏ היש אמת בדבר?‏ חוקרים בצפון אמריקה ובאֵירַסיה חשפו עובדות רבות על בעל חיים בלתי רגיל זה.‏

איש אינו מכחיש שהאייל ענק.‏ אומנם ל”‏שליט היער”‏ הזה יש רגליים ארוכות המשוות לו מראה מגושם,‏ אך רגליים אלה יכולות להדוף עדת זאבים שלמה.‏ איילים לומדים לשחות תוך ימים ספורים לאחר לידתם,‏ והם נצפו שוחים קילומטרים רבים וצוללים לעומקים של קרוב לשישה מטרים כדי לאכול צמחי מים.‏

האייל מסוגל להזיז את עיניו ולהבחין במשהו זז כמעט ישירות מאחוריו,‏ וזאת מבלי להניע את ראשו.‏ גם אפו הוא כלי יעיל.‏ חוקרים מעלים את ההשערה שכיוון שנחיריו של האייל רחוקים זה מזה,‏ הם מקנים לו יכולת בלתי רגילה לאתר בצורה מאוד מדויקת את מיקומם של אובייקטים שונים.‏ שמיעתו תורמת גם היא לחבילת החושים שלו.‏ אוזניו יכולות להסתובב לכל הכיוונים ולקלוט קולות שמשמיעים איילים אחרים הנמצאים במרחק של עד שלושה קילומטרים.‏

 סופר אחד תיאר את עופרי האיילים כ”‏מקסימים עד כדי גיחוך”‏.‏ העופרים בדרך כלל סקרנים ושאננים.‏ האמהות שלהם מגנות עליהם ודואגות להם באהבה ובנאמנות.‏ האיילה תתקוף כל מי שינסה לטרוף את העופר שלה,‏ לרבות זאבים,‏ דובים ואפילו בני אדם.‏ אולם כאשר העופר מגיע לגיל שנה בערך ואמו שוב בהיריון,‏ היא מגרשת אותו באגרסיביות כדי שהוא יוכל להתחיל לדאוג לעצמו.‏

האיילים ניזונים אך ורק מצמחים.‏ כיצד,‏ אם כן,‏ הם יכולים לשרוד את החורפים הקרים?‏ דרך אחת היא על־ידי כך שהם מפטמים את עצמם במזון כאשר מזג האוויר חם יותר.‏ איילים אוכלים עד 23 קילוגרם צמחייה מדי יום,‏ בין שהיא צומחת לגובה של שלושה מטרים מעל פני האדמה ובין שהיא גדלה מתחת למים.‏ הם מנצלים היטב את המזון הזה בכך שהם מעכלים אותו בקיבה בעלת ארבעה מדורים,‏ מחלצים ממנו את המרכיבים התזונתיים החיוניים ואוגרים שומן.‏ אולם בפני האייל ניצבות סכנות נוספות בחורף.‏

קור מקפיא ושלג עמוק בוחנים את יכולת ההישרדות של האייל.‏ בחורף מעדיף האייל לחיות חיים רגועים,‏ והוא ממעט לנוע על מנת לשמור על חום גופו.‏ גם פרוותו מסייעת לו בכך ביעילות.‏ לאייל קשה במיוחד להימלט מפני זאבים בשלג.‏ אבל פעמים רבות נשקפת לו סכנה גדולה עוד יותר מצד האדם — בעיקר מצד ציידים ונהגים.‏

בכבישים ראשיים רבים בצפון נהוג לפזר מלח במטרה להמיס את השלג.‏ האיילים אוהבים את החומרים המזינים המרוכזים במלח זה.‏ אבל כיוון שפרוותם של האיילים כהה והם בדרך כלל חוצים את הכבישים לאחר שקיעת החמה,‏ מתקשים הנהגים לראות אותם בזמן ולא להתנגש בהם.‏ בשל כך נהרגו לא מעט אנשים ואיילים.‏

איילים נצפו תוקפים בעליזות את גלי הים וטובלים בשמחה במעיינות חמים.‏ ניתן לראות שבעונת הייחום מתייחסים האיילים והאיילות זה לזה ברכות ובעדינות,‏ ונאמנותה של האיילה לעופר שלה מחממת את הלב עד מאוד.‏ עופרים שאומצו על־ידי בני אדם נקשרו אליהם כאל אמהות.‏ ד״ר ולריוס גייסט מציין:‏ ”‏בעל חיים מוזר זה בעל הפנים המגושמות יכול להיות מהיר תפיסה,‏ חביב ונאמן מאוד”‏.‏

אולם יש מקום למילת אזהרה:‏ האייל הוא חיית בר חזקה ורבת־עוצמה.‏ אם תיתקל בו בטבע,‏ גלה כלפיו כבוד ותן לו הרבה מרחב.‏ חשוב במיוחד לשמור על מרחק כאשר יש עופרים צעירים בסביבה.‏ אבל אל דאגה,‏ גם ממרחק בטוח תוכל להביט בפליאה בענק המסקרן של היער.‏