אם נתרחק מאנשים השייכים לקבוצה שגיבשנו דעה שלילית עליה,‏ אנחנו רק נלבה את הדעות הקדומות שלנו.‏ אם נצמצם את מעגל החברים שלנו רק לאנשים הדומים לנו,‏ אולי נתחיל להאמין שצורת החשיבה וההתנהגות שלנו הן הנורמה הנכונה היחידה.‏

‏”פִּתחו.‏.‏.‏ לרווחה את לבבכם” (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏13‏)‏.‏

מה ניתן ללמוד מכך?‏ ליבנו הסמלי הוא משכן הרגשות והאהבות שלנו.‏ אם אנו אוהבים רק את מי שדומים לנו,‏ אנו למעשה סוגרים את ליבנו.‏ הפתרון לבעיה הוא להיות מוכנים להתיידד גם עם מי ששונים מאיתנו.‏

כשאנו לומדים להכיר אנשים מקרוב,‏ אנו מתחילים להבין מדוע הם מתנהגים אחרת.‏ ככל שהקשר בינינו מתהדק,‏ אנו מפסיקים לחשוב עליהם כמי שמשתייכים לקבוצה שונה.‏ אנו מתחילים להעריך אותם יותר ויותר ולהזדהות עימם ברגעי השמחה והכאב שלהם.‏

שים לב לסיפורה של נאזארֶה.‏ בעבר היו לה דעות קדומות נגד מהגרים.‏ היא מספרת מה עזר לה להתגבר על כך:‏ ”יצא לי לבלות בחברתם ולעבוד איתם.‏ פגשתי אנשים שהיו ההיפך הגמור מכל מה ששמעתי עליהם.‏ כשאתה מתיידד עם אנשים מתרבות אחרת,‏ אתה לומד לא לסווג אותם לפי סטריאוטיפים,‏ אלא לאהוב ולהוקיר כל אחד מהם כאדם בפני עצמו”.‏

חפש הזדמנויות לשוחח עם אנשים שארץ מולדתם,‏ המוצא שלהם או שפתם שונים משלך.‏ אתה יכול.‏.‏.‏

• לבקש מהם לספר לך קצת על עצמם.‏

• להזמין אותם לארוחה.‏

• להקשיב לסיפוריהם ולשים לב מה חשוב להם.‏

אם תנסה להבין איך חוויותיהם עיצבו את האישיות שלהם,‏ תוכל לפתח השקפה חיובית כלפיהם וכלפי אחרים מהרקע שלהם.‏