‏”האוטובוס יכול לצאת, אבל הבחור הסיני צריך להישאר!” זה מה ששמעה אלכסנדרה בשעה שישבה באוטובוס וחיכתה שהוא יחצה את הגבול בין שתי מדינות באמריקה הדרומית. היא יצאה מהאוטובוס כדי לבדוק מה מתרחש וראתה שהבחור הסיני מתאמץ להסביר את מצבו לשומר הגבול בספרדית משובשת. מאחר שאלכסנדרה הייתה חברה בקהילת עדי־יהוה של דוברי סינית, היא התנדבה לעזור כמתורגמנית.‏

האדם אמר שהוא תושב חוקי שנשדדו ממנו מסמכיו וכספו. בהתחלה השומר לא האמין לסיפורו ואפילו חשד שאלכסנדרה מעורבת בסחר בבני אדם. לבסוף, הוא האמין לבחור, אך אותו נוסע אומלל היה צריך לשלם קנס מפני שלא היה ברשותו המסמך הדרוש. הואיל ולא היה לו כסף, אלכסנדרה הציעה להלוות לו 20 דולר. האיש היה אסיר תודה והבטיח להחזיר לה יותר מ־20 דולר. אלכסנדרה אמרה לו שהיא אינה מצפה לגמול; היא שמחה לעזור מפני שהיא הרגישה שזה הדבר הנכון לעשות. היא נתנה לבחור חומר קריאה המבוסס על המקרא ועודדה אותו ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה.‏

זה מחמם את הלב לשמוע על מקרים של גילוי נדיבות כלפי זרים. אין ספק שמעשים כאלה נעשים על־ידי אנשים מכל הדתות וגם על־ידי אנשים שאין להם זיקה דתית. האם גם אתה היית מוכן לתת מעצמך בחוסר אנוכיות? שאלה זו צריכה לעניין אותנו, שהרי ישוע אמר: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (‏מעשי השליחים כ’:35‏). שאלה זו רלוונטית גם מבחינה מדעית מפני שחוקרים מצאו שהנתינה מועילה לנו. הבה נראה באילו דרכים.‏

הניסיון מראה שנתינה ואושר ברוב המקרים הולכים יד ביד. השליח פאולוס כתב ש”את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”. הוא דיבר על משיחיים שנתנו תרומות נדיבות כדי להקל על אחיהם לאמונה שהתמודדו עם קשיים (‏קורינתים ב’. ח’:4; ט’:7‏). פאולוס לא אמר שהם נתנו מפני שהם היו שמחים. ההיפך הוא הנכון — הם היו שמחים מפני שהיה ביכולתם לתת.‏

למעשה, על־פי מחקר אחד, הנתינה ”מפעילה אזורים במוח הקשורים בהנאה, קשרים חברתיים ואמון, מה שמעצים בתוכנו את תחושת האושר”. מחקר אחר העלה ש”נתינת כסף לאחרים הסבה למשתתפים אושר רב יותר מאשר שימוש בכסף למטרות אישיות”.‏

האם הרגשת פעם שהנסיבות שלך אינן מאפשרות לך לעשות הרבה? האמת היא שכל אחד יכול לחוות את האושר הנובע מ’נתינה בשמחה’. כאשר אנו נותנים מהמניעים הנכונים, הסכום אינו חייב להיות גבוה. אחת מעדי־יהוה שלחה תרומה כספית וכתבה את המילים הבאות  למוציאים לאור של כתב עת זה: ”לאורך כל השנים הללו יכולתי לתרום רק סכומים קטנים באולם המלכות”. אך היא הוסיפה: ”יהוה אלוהים גמל לי הרבה מעבר למה שנתתי... תודה שאתם מאפשרים לי להעניק מתנה זו — זה מסב לי נחמה”.‏

הנתינה, כמובן, אינה מוגבלת למתנות כספיות. קיימות דרכים רבות נוספות לנהוג בנדיבות.‏

במקרא נאמר: ”גומל נפשו איש חסד, ועוכר שארו אכזרי”, כלומר אדם הנוהג בחסד מיטיב עם עצמו, והאכזרי פוגע בעצמו (‏משלי י”א:17‏). אנשים הנוהגים בחסד הם אנשים נדיבים המוכנים לתת מעצמם — מזמנם, מכוחם, מאהבתם וכדומה. גישה זו לחיים מועילה להם בדרכים שונות, ואחת החשובות בהן היא העובדה שהנדיבות תורמת לבריאותם.‏

ממחקרים עולה שמי שמתנדבים כדי לעזור לאחרים סובלים פחות מכאבים ודיכאון. באופן כללי, הם נהנים מבריאות טובה יותר. נתינה מתוך נדיבות אף מביאה לעיתים לשיפור במצבם של הסובלים מבעיות בריאותיות כרוניות, כגון טרשת נפוצה ואיידס. כמו כן, נמצא שאלכוהוליסטים בגמילה העוזרים לאחרים נעשים פחות מדוכאים משמעותית וגדלים הסיכויים שהם לא יחזרו לסורם.‏

באשר לסיבה לכך, הועלתה הסברה ש”רגשי חמלה, נדיבות וטוב לב מותירים פחות מקום לרגשות שליליים”. הנתינה עשויה גם להפיג מתחים ולהביא לירידה בלחץ הדם. יתר על כן, בקרב מי שאיבדו את בן זוגם תסמיני הדיכאון חלפו מהר יותר אם הם הושיטו עזרה לאחרים.‏

אין צל של ספק שהנתינה מועילה לך.‏

ישוע קרא לתלמידיו: ”תנו תמיד וייתנו לכם. מידה שופעת, דחוסה, מנוערת וגדושה ישפכו בחיקכם, כי במידה שאתם מודדים ימדדו לכם” (‏לוקס ו’:38‏). כאשר אתה נותן, אנשים קרוב לוודאי יגיבו לנדיבותך בהכרת תודה וינהגו גם הם בנדיבות. מכאן שהנתינה מעודדת שיתוף פעולה ואחווה.‏

חוקרים בתחום יחסי אנוש ציינו ש”אנשים הנוהגים דרך קבע באלטרואיזם מעודדים אחרים לנהוג כמותם”. למעשה, ”עצם הקריאה על מעשי נדיבות יוצאי דופן גורמת לאנשים להפוך לנדיבים יותר”. לכן לדברי מחקר אחד, ”כל אדם במערכת חברתית מסוימת יכול להשפיע על עשרות או אף על מאות אנשים, לרבות מי שהוא אינו מכיר ומעולם לא פגש”. במילים אחרות, מעשה אחד של נדיבות יכול להביא לתגובת שרשרת שעוברת מאדם לאדם בחברה מסוימת. האם היית רוצה לחיות בחברה כזו? אין ספק שאם יותר ויותר אנשים יגלו נדיבות, תצמח מכך תועלת רבה.‏

מקרה אחד הממחיש את ההשפעה  החיובית שיש לגילוי נדיבות התרחש בפלורידה, ארה”ב. קבוצה של עדי־יהוה התנדבה לפעולות סיוע לאחר שהוריקן המיט הרס באזור. בשעה שהם המתינו לחומרי העבודה ליד הבית שבו היו צריכים לעבוד, הם הבחינו בגדר השבורה של אחד השכנים והציעו לתקנה. ”אני תמיד אהיה אסיר תודה”, כתב השכן למשרדים הראשיים של עדי־יהוה זמן מה לאחר מכן. ”אלה מבין האנשים הנחמדים ביותר שפגשתי אי פעם”. הכרת התודה שלו הניעה אותו לשלוח תרומה נדיבה למען פעילותם של עדי־יהוה, אשר הוא הגדיר כפעילות יוצאת דופן.‏

מחקר מדעי העלה תגלית מרשימה לפיה ”נראה שהושטת עזרה לאחרים היא דחף אנושי בסיסי”. לדברי המחקר ילדים ”נוהגים באלטרואיזם אפילו לפני שהם לומדים לדבר”. מדוע? המקרא משיב על כך באמרו שבני האדם נבראו ”בצלם אלוהים”, כלומר הם ניחנו בתכונות הבסיסיות שמאפיינות את אלוהים (‏בראשית א’:27‏).‏

הנדיבות היא מבין תכונותיו המופלאות של בוראנו יהוה אלוהים. הוא העניק לנו חיים ואת כל הדרוש לנו כדי להיות מאושרים (‏מעשי השליחים י”ד:17; י”ז:26–28‏). נוכל להכיר את אבינו השמימי ולרכוש ידע על מטרותיו האוהבות לגבינו אם נלמד את דברו המקרא. המקרא גם מגלה שאלוהים נקט צעדים שיבטיחו את אושרנו העתידי * (‏יוחנן א’. ד’:9, 10‏). הואיל ויהוה אלוהים הוא מקור כל נדיבות ונבראנו בצלמו, אל לנו להיות מופתעים מכך שגילוי נדיבות כדוגמתו פועל לטובתנו ומסייע לנו לשמח את לבו (‏עברים י”ג:16‏).‏

האם אתה זוכר את אלכסנדרה שהוזכרה בתחילת המאמר? כיצד התפתח סיפורה? אף שאחד הנוסעים באוטובוס אמר לה שהיא זרקה את כספה לפח, הבחור שהיא סייעה לו יצר קשר עם חבריו בעיר שבה עבר האוטובוס, וכך הוחזרו לה 20 הדולרים. יותר מכך, האיש נענה להצעתה של אלכסנדרה והחל ללמוד את המקרא. היא שמחה לפגוש אותו שוב שלושה חודשים לאחר מכן בכינוס של עדי־יהוה בשפה הסינית שנערך בפרו. כאות להוקרתו על כל מה שעשתה עבורו אלכסנדרה, הוא הזמין אותה למסעדה שלו יחד עם מי שנסעו אתה לכינוס.‏

נתינה והושטת עזרה לזולת מסבות שמחה רבה. הדבר נכון אף יותר אם בהזדמנויות הללו גם עולה בידך לעזור לאחרים להכיר טוב יותר את המקור של כל מתנה טובה — יהוה אלוהים (‏יעקב א’:17‏). האם אתה נהנה מהתועלת הטמונה בנתינה?‏