הקרב בין דוד לגוליית — אמת או אגדה?
יש התוהים אם הסיפור על דוד וגוליית הוא מקרה היסטורי או אגדה. האם הספק הזה עלה גם בלבך בזמן שקראת את המאמר הקודם? אם כן, תן דעתך לשלוש השאלות הבאות.
1 | האם ייתכן שהיה אדם שהתנשא לגובה של 9.2 מטרים?
במקרא נאמר שגובהו של גוליית היה ”שש אמות וזרת” (שמואל א׳. י״ז:4). אורכה של האמה המוזכרת בפסוק היה 5.44 סנטימטר; הזרת הייתה שווה ל־2.22 סנטימטר. אם כן, גוליית התנשא לגובה של 9.2 מטרים. יש הטוענים בתוקף שלא ייתכן שגוליית היה כל כך גבוה. אך חשוב על העובדה הבאה: בתקופה המודרנית האדם הגבוה ביותר שיש לגביו תיעודים מאומתים הגיע לגובה של למעלה מ־7.2 מטרים. האם גוליית לא יכול היה להיות גבוה ממנו בכ־20 סנטימטרים? הוא השתייך לשבט הרפאים, אנשים שהיו ידועים בממדיהם יוצאי הדופן. מסמך מצרי קדום מן המאה ה־13 לפה״ס מזכיר כמה לוחמים מטילי אימה באזור כנען שהגיעו לגובה של קרוב ל־5.2 מטרים. אומנם גובהו של גוליית יוצא דופן, אך אין שום סיבה להוציא מכלל אפשרות שהוא אכן הגיע לממדים כאלה.
2 | האם דוד היה אדם אמיתי?
בעבר היו חוקרים שטענו שדוד המלך היה דמות אגדית, אך עם הזמן נשמטה הקרקע מתחת לטענותיהם. ארכיאולוגים מצאו כתובת קדומה הנושאת את המילים ”בית דוד”. כמו כן, ישוע המשיח התייחס אל דוד כדמות ממשית (מתי י״ב:3; כ״ב:43–45). זהותו של ישוע בתור המשיח נתמכת על־ידי שתי שושלות יוחסין מפורטות המצביעות על כך שהוא היה צאצא של דוד המלך (מתי א׳:6–16; לוקס ג׳:23–31). אין ספק שדוד היה אדם אמיתי.
3 | האם האירועים בתיעוד המקראי התרחשו במקום אמיתי?
במקרא נאמר שהקרב נערך בעמק האלה. אך התיעוד מכיל פרטים נוספים. הכתוב מוסר שהפלשתים חנו על מדרון בין שתי ערים — שׂוכֹה ועזקה. בני ישראל חנו במדרון הנגדי מעבר לעמק. האם מדובר במקומות אמיתיים?
שים לב לדבריו של מטייל שביקר לאחרונה באזור: ”המדריך שלנו — שהיה אדם חילוני — הביא אותנו לעמק האלה. עלינו במסלול שהוביל אותנו לראש גבעה. בזמן שהשקפנו על העמק, הוא הקריא לנו את הכתוב בשמואל א׳. י״ז:1–3. לאחר מכן הוא הצביע לאזור שמעבר לעמק ואמר: ’משמאלכם אתם יכולים לראות את חורבות שׂוכֹה’. אחר כך הוא הסתובב ואמר: ’ושם מימינכם חורבות עזקה. הפלשתים חנו בין הערים הללו במדרון שלנגד עיניכם. אולי אנחנו עומדים היכן שחנו בני ישראל’. דמיינתי את שאול ודוד עומדים בדיוק במקום שבו אני נמצא. לאחר מכן ירדנו אל תחתית העמק וחצינו אפיק מים שהיה ברובו יבש ומלא באבנים. מייד תיארתי לעצמי את דוד מתכופף כדי לקחת חמישה חלוקי נחל, אשר באמצעות אחד מהם הרג את גוליית”. אותו מטייל, בדומה לרבים אחרים, התרשם עמוקות מדיוקם של הפרטים המוזכרים במקרא.
אין כל בסיס להטיל ספק באמיתות התיעוד ההיסטורי הזה. מוזכרים שם אנשים ומקומות אמיתיים. חשוב מכך, מקרה זה הוא חלק מדבר־אלוהים שנכתב בהשראת רוח הקודש, ומקורו באלוהי האמת אשר ”אינו יכול לשקר” (טיטוס א׳:2; טימותיאוס ב׳. ג׳:16).