אם אחד מחבריך סובל מבעיה נפשית,‏ אתה עלול להרגיש חסר אונים ואובד עצות.‏ אבל יש כמה דברים מועילים שתוכל לעשות כדי להראות לו שאתה חבר אמיתי ולעזור לו להתמודד עם המצוקה שלו.‏

‏”‏למהר להקשיב”‏ (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏

אחת הדרכים הטובות ביותר לעזור לחברך היא פשוט להטות לו אוזן קשבת כשהוא רוצה לדבר על רגשותיו.‏ הראה לו שאתה באמת מקשיב ושאכפת לך ממה שעובר עליו.‏ יחד עם זאת,‏ אתה לא חייב להגיב לכל דבר שהוא אומר.‏ השתדל לגלות הבנה מבלי לקפוץ למסקנות או להיות שיפוטי.‏ זכור שהוא עלול להגיד דברים שהוא לא מתכוון אליהם ושמאוחר יותר יתחרט עליהם (‏איוב ו׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

‏”‏אמרו דברי נחמה לנדכאים”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏

אולי החבר שלך סובל מחרדות או נאבק בתחושת חוסר ערך,‏ ואתה לא יודע מה בדיוק לומר.‏ במקרה כזה,‏ תוכל להזכיר לו כמה הוא יקר לך,‏ וכך תעניק לו את הנחמה והעידוד שהוא צריך.‏

‏”‏חבר אמיתי אוהב בכל עת”‏ (‏משלי י״ז:‏17‏)‏.‏

הצע לחברך עזרה מעשית.‏ במקום להניח שאתה יודע איך לעזור לו,‏ שאל מה אתה יכול לעשות בשבילו.‏ אם הוא מתקשה  להסביר לך מה הוא צריך,‏ נסה להציע משהו פרקטי שתוכלו לעשות יחד,‏ כמו למשל לצאת להליכה.‏ כמו כן,‏ תוכל להציע לעזור לו בקניות,‏ בניקיון או בכל דבר אחר (‏גלטים ו׳:‏2‏)‏.‏

‏”‏היו סבלנים עם כל אדם”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏

ייתכן שחברך לא יהיה מסוגל לדבר על רגשותיו.‏ במקרה כזה תוכל לומר לו שתשמח להיות שם בשבילו ולהטות לו אוזן מתי שרק ירצה.‏ בגלל מצבו,‏ הוא עלול לומר או לעשות דברים שיפגעו בך,‏ לבטל תוכניות שקבעתם,‏ להיות במצב רוח רע או להתרגז בקלות.‏ גלה כלפיו סבלנות והבנה והמשך להעניק לו את התמיכה שהוא צריך (‏משלי י״ח:‏24‏)‏.‏

‏”‏אני משתדלת להיות החברה שהיא זקוקה לה ותמיד לעמוד לצידה.‏ אומנם אני לא יכולה לפתור את הבעיות שלה,‏ אבל אני עושה כל מאמץ להקשיב לכל מה שיש לה להגיד.‏ לפעמים כל מה שהיא צריכה כדי להרגיש טוב יותר זו רק אוזן קשבת”‏ (‏פארה,‏ a אשר חברתה סובלת מהפרעת אכילה,‏ הפרעת חרדה ודיכאון קליני‏)‏.‏

‏”‏אחת החברות שלי הזמינה אותי לבית שלה והכינה לי ארוחה נפלאה.‏ היא יצרה אווירה חמה ואוהבת שעזרה לי לפתוח את הלב ולספר לה איך אני מרגישה.‏ זה ממש עודד אותי!‏ אני כל כך שמחה שיש לי חברה אדיבה וחיובית כמוה”‏ (‏הא־יון,‏ הסובלת מדיכאון קליני‏)‏.‏

‏”‏הסוד הוא סבלנות.‏ בכל פעם שאשתי עושה משהו שמתסכל אותי,‏ אני מזכיר לעצמי שזו לא באמת היא,‏ אלא המחלה שלה.‏ חשיבה כזו עוזרת לי לכעוס פחות ולהתחשב בה יותר”‏ (‏ג׳ייקוב,‏ אשר אשתו סובלת מדיכאון קליני‏)‏.‏

‏”‏אשתי מעניקה לי תמיכה בלתי רגילה ותמיד מעודדת אותי.‏ כשאני נתקף חרדה,‏ היא אף פעם לא מכריחה אותי לעשות משהו שאני לא רוצה.‏ לפעמים זה מצריך ממנה לוותר על דברים שהיא הייתה רוצה לעשות.‏ אני אסיר תודה לה על חוסר האנוכיות שלה ועל נכונותה להקריב את רצונותיה.‏ אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה”‏ (‏אנריקו,‏ הסובל מהפרעת חרדה‏)‏.‏