דמיין שאתה צועד מאוחר בלילה בדרך חשוכה. השמש כבר שקעה מזמן, אך אינך חש אבוד מפני שבידך פנס עוצמתי. כשאתה מכוון אותו מטה, מה שניצב מולך נגלה לעיניך בבירור. וכשאתה מכוון אותו קדימה, הוא יוצר אלומת אור המאירה את דרכך למרחוק.‏

במובנים מסוימים המקרא הוא מעין פנס. כפי שראינו במאמרים הקודמים, דבר־אלוהים יכול לעזור לנו להתמודד עם הדברים הניצבים מולנו – בעיות היומיום שעמן אנו מתמודדים בעולם לא־יציב זה. אך המקרא עושה יותר מכך. הוא מספק לנו מבט מאיר עיניים על העתיד ומאפשר לנו להבחין ולהתהלך בדרך המובילה לאושר ולסיפוק מתמשכים (‏תהלים קי”ט:105‏). כיצד?‏

הבה נבחן שתי דרכים שבהן נותן לנו המקרא תקווה אמיתית לעתיד: 1 הוא עוזר לנו למצוא תכלית בחיים; 2 הוא מלמד אותנו כיצד לרקום יחסי ידידות נצחיים עם בוראנו.‏

המקרא מכיל עצות מהימנות המסייעות לנו להתמודד עם בעיותינו, אך הוא הרבה מעבר לספר עזרה עצמית. המקרא אינו מעודד אותנו להתמקד אך ורק בעניינינו האישיים, אלא מלמד אותנו לדאוג גם לטובתם של אחרים. רק אז תהיה לחיינו משמעות אמיתית.‏

חשוב, למשל, על העיקרון המקראי הבא: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (‏מעשי השליחים כ’:35‏). האם סייעת פעם למישהו שנזקק לעזרה חומרית? האם הקדשת פעם זמן כדי להקשיב לחבר ששפך בפניך את לבו? ודאי חשת סיפוק מכך שעזרת למישהו ושימחת אותו.‏

אנו מפיקים את השמחה הגדולה ביותר כשאנו נותנים מבלי לצפות לתמורה. סופר אחד כתב: ”כמעט בלתי אפשרי לתת מעצמך מבלי לקבל יותר ממה  שנתת – אם תיתן מבלי לצפות לתמורה”. ואכן, כשאנו נותנים מעצמנו – בייחוד למי שאין בידם לגמול לנו – אנו באמת זוכים לגמול. למעשה, אנו משתפים פעולה עם הבורא עצמו, המתייחס למעשים טובים אלה כאל הלוואות שנתנו לו באופן אישי (‏משלי י”ט:17‏). הוא מוקיר את מה שאנו עושים למען הנזקקים ומבטיח לגמול לנו בחיי נצח בגן עדן ארצי‏. איזו תקווה מרגשת לעתיד! (‏תהלים ל”ז:29;‏ לוקס י”ד:12–14‏).‏ *

מעל לכול, המקרא מלמד אותנו שאם נעבוד את יהוה, אל האמת, נמצא תכלית אמיתית בחיים. דברו מעודד אותנו להלל אותו, לכבד אותו ולציית לו, שהרי הוא ראוי לכל אלה (‏קהלת י”ב:13;‏ ההתגלות ד’:11‏). כשאנו עושים כן, יש לנו הזדמנות מדהימה – ביכולתנו להשפיע על בוראנו באופן חיובי. הוא מעודד אותנו: ”חכם... ושמח לבי” (‏משלי כ”ז:11‏). תאר לעצמך! כשאנו מחליטים החלטות נבונות המבוססות על עקרונות המקרא, אנו משמחים את לבו של אבינו האוהב שבשמיים, שכן הוא דואג לנו וחפץ שניישם את הדרכתו לתועלתנו (‏ישעיהו מ”ח:17, 18‏). היש תכלית נעלה יותר בחיים מאשר לעבוד את ריבון היקום ולנהל אורח חיים המשמח את לבו?‏

המקרא מלמד אותנו גם כיצד לרקום יחסי ידידות עם בוראנו. בכתבי־הקודש נאמר: ”קרבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם” (‏יעקב ד’:8‏). לעיתים אולי נתהה אם באמת ניתן להיות ידידיו של הבורא הכול יכול. אך המקרא מבטיח לנו שאם ’נחפש את אלוהים, נמצא אותו’, שהרי ”הוא אינו רחוק מאף אחד מאתנו” (‏מעשי השליחים י”ז:27‏). עצת המקרא לרקום יחסי ידידות עם אלוהים מועילה מאוד לעתידנו. באיזה מובן?‏

חשוב על העובדה הבאה: אין זה משנה מה נעשה, אין בידנו הכוח להימלט מאויבנו הגדול ביותר – המוות (‏קורינתים א’. ט”ו:26‏). אולם אלוהים נצחי. הוא לעולם לא ימות, והוא חפץ שידידיו יחיו לנצח כמותו. המקרא משתמש במילים פשוטות אך יפות כדי לתאר את רצונו של אלוהים לגבי מי שמחפשים אותו: ”יחי לבבכם לעד” (‏תהלים כ”ב:27‏).‏

כיצד תוכל לרקום יחסי ידידות נצחיים מעין אלה עם אלוהים? המשך ללמוד עליו באמצעות דברו, המקרא (‏יוחנן י”ז:3;‏ טימותיאוס ב’. ג’:16‏). בקש ממנו שיעזור לך להבין את כתבי־הקודש. במקרא מובטח שאם ’נמשיך לבקש מאלוהים’ חוכמה בכנות, הוא יעניק לנו אותה * (‏יעקב א’:5‏). לבסוף, עשה כל מאמץ ליישם את הדברים שאתה לומד ואפשר לדבר־אלוהים להיות הן ’נר לרגלך’ והן ’אור לנתיבתך’ – כעת ולנצח נצחים (‏תהלים קי”ט:105‏).‏