תינוק בן יומו הוא כל כך פגיע וחסר אונים. כשבאנו לעולם ביטחוננו היה תלוי לחלוטין בהורינו. לאחר שלמדנו ללכת, האנשים הזרים נראו לנו כמו ענקים והרגשנו מפוחדים כשהורינו לא היו בסביבה. אולם כשאימא או אבא החזיקו בידנו, חשנו בטוחים.‏

בתקופת הילדות רווחתנו הרגשית הייתה תלויה באהבה ובעידוד שקיבלנו מהורינו. אהבתם חיזקה את תחושת הביטחון שלנו. החיזוקים שלהם תרמו לביטחוננו ולהתפתחותנו.‏

לאחר שגדלנו קצת גם חברים קרובים הגבירו את ביטחוננו. הרגשנו נוח בחברתם, ובזכותם בית־הספר הפך לסביבה פחות מאיימת.‏

כמובן, זהו תיאור של ילדות אידיאלית. למרבה הצער, מעטים הצעירים שמצליחים למצוא חברים קרובים, וילדים כה רבים אינם זוכים לתמיכה מספקת מהוריהם. ”כשאני רואה תמונות של משפחות מלוכדות שעושות דברים ביחד, אני חושבת לעצמי: ’הלוואי שהייתה לי משפחה כזו בילדותי’”, אומרת מליסה.‏ * ייתכן שאתה מזדהה עם דבריה.‏

ייתכן שלא קיבלת ביטחון בשנים המעצבות של חייך, או לא זכית להרבה אהבה ושבחים בבית. יכול להיות שאתה נזכר במריבות הבלתי פוסקות בין הוריך שהובילו להתפרקות נישואיהם, ואולי בטעות האשמת את עצמך בכך. וגרוע מכך, ייתכן שאחד ההורים התעלל בך מילולית או פיזית.‏

כיצד משפיע חוסר ביטחון על ילדים? יש הפונים לסמים או לאלכוהול בגיל ההתבגרות. אחרים מצטרפים לכנופיות כדי להרגיש שייכים. בני נוער חסרי ביטחון לפעמים ממהרים לפתח קשרים רומנטיים בחיפושם אחר חום ואהבה. אך ברוב המקרים מערכות יחסים אלו אינן מאריכות ימים, והפרידה רק מגבירה את תחושת חוסר הביטחון.‏

אף־על־פי שלא כל בני הנוער הפגיעים נופלים במלכודות מסוכנות כאלה, הם עדיין סובלים מרגשי נחיתות. ”אימא שלי הייתה אומרת לי שוב ושוב שאני לא שווה כלום, ועם הזמן התחלתי להאמין בזה”, מספרת אנה. ”אני לא זוכרת שהיא אי פעם שיבחה אותי או העניקה לי אהבה”.‏

 עם זאת, לא רק הסביבה שבה גדלנו יכולה להוביל לחוסר ביטחון. גירושין קשים, קשיי הזקנה או אפילו דאגה מופרזת לגבי המראה החיצוני שלנו יכולים לערער את ביטחוננו. יהיו אשר יהיו הסיבות, תחושה זו עלולה לגזול את אושרנו ולפגוע ביחסינו עם אחרים. מה נוכל לעשות כדי להתגבר על כך?‏

חשוב שנדע שיש עזרה בנמצא. יש מישהו שמסוגל ורוצה לעזור לנו — אלוהים עצמו.‏

ראה מה אמר אלוהים ביד ישעיהו הנביא: ”אל תירא... כי אני אלוהיך. אימצתיך אף עזרתיך, אף תמכתיך בימין צדקי” (‏ישעיהו מ”א:10,‏ 13‏). עד כמה מנחמת המחשבה שאלוהים רוצה להחזיק בידנו! אין כל סיבה לחרדה.‏

המקרא מספר על כמה משרתי אלוהים שהתמודדו עם דאגות וחששות, אך למדו לאחוז בידו של אלוהים. חנה, אמו של שמואל, הרגישה שהיא כישלון כיוון שלא יכלה להביא ילדים לעולם. היא ספגה לעג רב בשל עקרותה ועקב כך איבדה את התיאבון ובכתה תכופות (‏שמואל א’. א’:6,‏ 8‏). אולם לאחר ששפכה את לבה בפני אלוהים, היא כבר לא הרגישה אומללה (‏שמואל א’. א’:18‏).‏

גם דוד, אחד ממחברי התהלים, חש לעיתים חוסר ביטחון. במשך שנים רדף אותו שאול וביקש את נפשו. דוד ניצל ממספר ניסיונות התנקשות ולפעמים הרגיש שהוא טובע בבעיותיו (‏תהלים נ”ה:4–6; ס”ט:2‏). אך למרות הכול, הוא כתב: ”בשלום יחדיו אשכבה ואישן, כי אתה, יהוה, לבדד [לבדך] לבטח תושיבני” (תהלים ד’:9).‏

חנה ודוד השליכו את משאותיהם הרגשיים על יהוה, והם אכן חשו בידו התומכת (‏תהלים נ”ה:23‏). כיצד נוכל כיום לנהוג כדוגמתם?‏

1. למד לבטוח ביהוה כאביך.‏

ישוע עודד אותנו להכיר את אביו, ”האל האמיתי היחיד” (‏יוחנן י”ז:3‏). ”הוא אינו רחוק מאף אחד מאתנו”, מבטיח לנו השליח פאולוס (‏מעשי השליחים י”ז:27‏). ”קרבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם”, כתב יעקב (‏יעקב ד’:8‏).‏

צעד חיוני שיסייע לנו להתגבר על חששות ופחדים הוא להכיר בכך שיש לנו אב שמימי אוהב ודואג. אומנם נדרש זמן כדי לבנות ביטחון כזה, אך רבים נוכחו שזה באמת עוזר. ”כשיהוה הפך עבורי לאב, סוף סוף היה לי מישהו שיכולתי לשתף אותו ברגשות הכמוסים שלי”, מספרת קרוליין. ”הרגשתי הקלה עצומה!”‏

‏”יהוה הוא זה שעזר לי לחוש ביטחון לאחר שנותרתי לבדי ללא הוריי”, נזכרת רייצ’ל. ”יכולתי לדבר אתו ולבקש ממנו עזרה כדי להתמודד עם בעיותיי, והוא באמת עזר לי”.‏ *

2. חפש משפחה רוחנית.‏

ישוע לימד את תלמידיו להתייחס זה לזה כאחים ואחיות. ”אתם אחים כולכם”, הוא אמר להם (‏מתי כ”ג:8‏). הוא רצה שתלמידיו האמיתיים יאהבו זה את זה ויהפכו למשפחה רוחנית גדולה (‏מתי י”ב:48–50;‏ יוחנן י”ג:35‏).‏

החברים בקהילות של עדי־יהוה עושים מאמצים כנים להעניק את החום והתמיכה המאפיינים משפחה רוחנית אמיתית (‏עברים י’:24, 25‏). רבים נוכחו שאסיפותיהם של עדי־יהוה יכולות להיות כמשחה מרגיעה המרפאת פגיעות ופצעים רגשיים.‏

‏”הייתה לי חברה טובה בקהילה שהבינה את כאבי”, מספרת אווה. ”היא הקשיבה לי, הקריאה לי מהמקרא והתפללה אתי. היא דאגה שלא אהיה לבד. היא עזרה לי להיפתח ולפרוק את מה שעל לבי. בזכות התמיכה שלה התחלתי להרגיש בטוחה יותר”. רייצ’ל מוסיפה: ”מצאתי אימא ואבא בקהילה. בזכותם הרגשתי אהובה ומוגנת”.‏

 3. גלה אהבה וטוב לב כלפי אחרים.‏

אהבה וטוב לב כלפי אחרים מולידים קשרי ידידות איתנים. ישוע אמר: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (‏מעשי השליחים כ’:35‏). אין ספק שככל שניתן אהבה, כך נקבל יותר אהבה. ”תנו תמיד וייתנו לכם”, אמר ישוע לתלמידיו (‏לוקס ו’:38‏).‏

כשאנו נותנים ומקבלים אהבה, אנו חשים הרבה יותר בטוחים. ואכן במקרא נאמר ש”האהבה לא תימוט לעולם” (‏קורינתים א’. י”ג:8‏). ”אני יודעת שכמה מההשקפות השליליות שלי על עצמי פשוט לא נכונות”, אומרת מריה. ”כדי להתגבר על המחשבות האלה אני משתדלת לעזור לאחרים ולא להתמקד בעצמי. אני תמיד מרגישה סיפוק כשאני עושה משהו בשביל אחרים”.‏

הצעדים האלה אינם ’נוסחת פלא’ להקלה מיידית ותמידית. אולם הם יכולים לחולל שינוי גדול בחייך. ”אני עדיין מתמודדת עם חוסר ביטחון”, מודה קרוליין. ”אבל היום יש לי יותר ערך עצמי. אני יודעת שאלוהים דואג לי, ויש לי גם הרבה חברים קרובים שעוזרים לי להרגיש בטוחה”. רייצ’ל מרגישה כמוה. ”לפעמים אני נתקפת עצבות”, היא אומרת. ”אבל יש לי אחים ואחיות רוחניים שאני יכולה לפנות אליהם, והם עוזרים לי לחשוב בצורה חיובית. אבל הכי חשוב, יש לי אב שמימי שאני יכולה לדבר אתו כל יום. זה עושה את כל ההבדל”.‏

נוסף על כך, קיים פתרון תמידי לבעיית חוסר הביטחון. על־פי המקרא אנו ניצבים בפתחו של עולם חדש שבו כל אחד מאתנו ייהנה מביטחון. דבר־אלוהים מבטיח: ”וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד” (‏מיכה ד’:4‏). בימים ההם איש לא יגרום לנו לחוש חסרי הגנה, ואיש לא יפגע בנו. גם טראומות רגשיות עמוקות מהעבר ”לא תיזכרנה” עוד (‏ישעיהו ס”ה:17,‏ 25‏). אלוהים ובנו, ישוע המשיח, יכוננו ”צדקה” אמיתית. כתוצאה מכך ישררו ”השְקט [שלווה] ובטח עד עולם” (‏ישעיהו ל”ב:17‏).‏