אנשים לרוב חפצים ליהנות מחיים מאושרים. אך בתקופה זו של אחרית הימים כל אדם נאבק בבעיות ”קשות להתמודדות” (‏טימ”ב ג’:1‏). יש שבשל אי־צדק, בריאות לקויה, אבטלה, יגון או גורמי חרדה וצער אחרים עלולים בהדרגה לאבד משמחתם. גם משרתי אלוהים עלולים לחוש רפיון ידיים ולאבד את שמחתם. אם זה קרה לך, כיצד תוכל להתמלא שוב בשמחה?‏

כדי להשיב על כך עלינו תחילה להבין מהי שמחה אמיתית, ולראות כיצד שמרו אחרים על שמחתם חרף קשיים. לאחר מכן נלמד מה נוכל לעשות כדי לשמור על שמחתנו ואף להגבירה.‏

אל לנו לבלבל בין שמחה לבין עליזות או מצב רוח טוב. לשם המחשה: לאחר שהפריז בשתייה, עשוי השיכור להתמלא עליזות. אולם לאחר שהוא מתפכח, הוא כבר אינו צוחק ואף עלול לשוב לחיות חיים מלאי צער ובעיות. התרוממות הרוח הזמנית שחווה אינה שמחה אמיתית (‏מש’ י”ד:13‏).‏

שמחה, לעומת זאת, היא תכונה המושרשת עמוק בלב. היא מוגדרת כ”רגש הניעור עקב השגת דבר טוב או ציפייה לטוב”. שמחה היא מצב של אושר או חדווה הממשיך להתקיים בין שהתנאים סביבנו נעימים ובין שלא (‏תסל”א א’:6‏). למעשה, אדם יכול להיות מוטרד ממשהו, אך עדיין לחוש שמחה בליבו. לדוגמה, השליחים ספגו מַלְקוֹת מפני שדיברו על המשיח, אך ”יצאו... מלפני הסנהדרין כשהם שמחים על כך שנמצאו ראויים לסבול חרפה למען שמו” (‏מה”ש ה’:41‏). כמובן, הם לא שמחו בשל המלקות שקיבלו. אולם, כמשרתי אלוהים, הם שאבו שמחה משמירת אמונים לו.‏

אין אנו נולדים עם שמחה מעין זו, ואין היא מתפתחת באופן אוטומטי, וזאת מפני ששמחה אמיתית היא חלק מפרי רוח קודשו של אלוהים. בעזרת רוח אלוהים אנו יכולים לטפח במידה מלאה את ”האישיות החדשה”, המקפלת בתוכה שמחה (‏אפ’ ד’:24;‏ גל’ ה’:22‏). אם נפתח שמחה, יהיה לנו קל יותר להתמודד עם לחצי החיים.‏

מטרתו של יהוה הייתה שיתרחשו דברים טובים עלי אדמות, ולא הדברים הרעים שאנו עדים להם פעמים כה רבות כיום. עם זאת, מעשיהם הרעים של אחרים אינם גורעים משמחתו של יהוה. דבר־אלוהים מציין: ”עוז וחדווה במקומו” (‏דה”א ט”ז:27‏). בנוסף, הדברים הטובים שמבצעים משרתיו של יהוה ’משמחים את ליבו’ (‏מש’ כ”ז:11‏).‏

נוכל לחקות את יהוה אם לא נדאג יתר על המידה כשדברים אינם מתרחשים בהתאם לציפיותינו. במקום לאבד את שמחתנו,  נוכל להתמקד בדברים הטובים שיש לנו כעת ולהמתין בסבלנות לדברים הטובים הצפויים לנו.‏ *

כמו כן, נוכל למצוא במקרא דוגמאות רבות של אנשים ששמרו על שמחתם חרף נסיבות קשות. אברהם התמודד עם מצבים מסכני חיים ועם קשיים שגרמו לו אחרים (‏בר’ י”ב:10–20; י”ד:8–16; ט”ז:4, 5; כ’:1–18; כ”א:8, 9‏). למרות הלחצים שחווה המשיך לשמוח בליבו. כיצד עשה כן? הוא נצר בשכלו את התקווה לחיות בעולם חדש תחת שלטון המשיח (‏בר’ כ”ב:15–18;‏ עב’ י”א:10‏). ישוע אמר: ”אברהם אביכם שמח עד מאוד בתקווה לראות את יומי” (‏יוח’ ח’:56‏). נוכל לחקות את אברהם אם נהרהר בשמחה המצפה לנו (‏רומ’ ח’:21‏).‏

בדומה לאברהם התמקדו השליח פאולוס ושותפו למסע סילא בהבטחות אלוהים. אמונתם הייתה איתנה והם שמרו על שמחתם חרף חוויות שליליות. למשל, לאחר שהוכו קשות והושלכו לכלא, ”בערך בחצות הלילה התפללו... והיללו את אלוהים בשירה” (‏מה”ש ט”ז:23–25‏). פאולוס וסילא שאבו כוח מתקוותם. יתר על כן, הם שמחו מפני שסבלו למען שמו של המשיח. נוכל לחקות את פאולוס וסילא אם תמיד נזכור את התועלת הנובעת משירות אלוהים בנאמנות (‏פיל’ א’:12–14‏).‏

כיום יש באגודת האחים שלנו דוגמאות טובות רבות של אנשים ששמרו על שמחתם חרף קשיים. למשל, בנובמבר 2013 היכה סופר טייפון ”האיאן” במרכז הפיליפינים והביא להרס ביתם של למעלה מ־1,000 משפחות של עדי־יהוה. ג’ורג’, אשר ביתו הוחרב בעיר טקלובן, אמר: ”למרות כל מה שהתרחש, האחים עדיין שמחים. קשה לי להביע את השמחה שאנו חשים”. בכל פעם שנחווה קשיים אדירים, נוכל לשמור על שמחתנו אם נהרהר בהערכה במה שעושה עבורנו יהוה. מה עוד סיפק לנו יהוה אשר נותן לנו סיבה לשמוח?‏

האם יש גורם המסב לנו שמחה רבה יותר מאשר יחסינו עם אלוהים? חשוב על כך: אנו מכירים את ריבון היקום. הוא אבינו, אלוהינו וידידנו (‏תהל’ ע”א:17, 18‏).‏

אנו מוקירים גם את מתת החיים ואת היכולת שלנו ליהנות ממנה (‏קהלת ג’:12, 13‏). בתור יצורים תבוניים, אשר אותם משך אליו יהוה, אנו מבינים מהו רצונו של אלוהים לגבינו (‏קול’ א’:9, 10‏). לכן לחיים שלנו יש משמעות אמיתית ותכלית של ממש. מרבית האנשים, לעומתנו, אינם מבינים בבירור מהי מטרת החיים. פאולוס הבליט את הניגוד הזה כשכתב: ”’עין לא ראתה ואוזן לא שמעה, ולא עלו על לב איש הדברים שהכין אלוהים לאוהביו’. הרי לנו גילה אלוהים את הדברים הללו באמצעות רוחו” (‏קור”א ב’:9, 10‏). האין אנו שמחים בשל העובדה שאנו מבינים מהו רצון יהוה ומהי מטרתו?‏

חשוֹב מה עוד עשה יהוה עבור משרתיו. האין אנו שמחים שחטאינו יכולים להיסלח? (‏יוח”א ב’:12‏) תודות לרחמיו של אלוהים יש לנו תקווה חיה שבקרוב ייכון עולם חדש (‏רומ’ י”ב:12‏). כבר עתה מעניק לנו יהוה חברה בונה של אחים לאמונה (‏תהל’ קל”ג:1‏). דבר־אלוהים מבטיח לנו שיהוה מגן על משרתיו מפני השטן ושדיו (‏תהל’ צ”א:11‏). אם נהרהר בכל הברכות הללו שמרעיף עלינו אלוהים, שמחתנו תלך ותגבר (‏פיל’ ד’:4‏).‏

האם משיחי מאושר יכול להגביר את שמחתו? ישוע אמר: ”את הדברים האלה  אני אומר לכם כדי שתהיה בכם השמחה שיש לי וכדי שתהיה שמחתכם שלמה” (‏יוח’ ט”ו:11‏). האין הדבר מעיד שנוכל להגביר את שמחתנו? תוכל לדמות את מאמציך להגביר את שמחתך להוספת אש למדורה. עליך להזין את האש כדי להגביר את החום. באופן דומה, עליך לטפח את רוחניותך כדי להגביר את שמחתך. זכור: רוח אלוהים מלבה את השמחה. לכן תוכל להגביר את שמחתך אם תבקש בקביעות את עזרת רוחו של יהוה ותהרהר בליווי תפילות בדברו שנכתב בהשראתו (‏תהל’ א’:1, 2;‏ לוקס י”א:13‏).‏

תוכל להגביר את שמחתך גם אם תיטול חלק משמעותי בפעילויות המשביעות את רצון יהוה (‏תהל’ ל”ה:27; קי”ב:1‏). מדוע? מכיוון שנבראנו במטרה ’לירוא את אלוהים ולשמור את מצוותיו, כי זה כל האדם’ (‏קהלת י”ב:13‏). במילים אחרות, נועדנו לעשות את רצון אלוהים. לפיכך, כשאנו משרתים את יהוה, אנו מפיקים הנאה מרבית מהחיים.‏ *

ככל שנפתח את השמחה שמקורה באלוהים, ניהנה מיתרונות נוספים ולא רק מהרגשה פנימית טובה. למשל, נהיה רצויים יותר בעיני אבינו השמימי מפני שאנו משרתים אותו בשמחה ללא תלות בבעיות שעימן אנו מתמודדים (‏דב’ ט”ז:15;‏ תסל”א ה’:16–18‏). בנוסף, תודות לשמחה האמיתית שאנו חשים, נדחה סגנון חיים חומרני ובמקום זאת נהיה מוכנים לעשות הקרבות אישיות גדולות יותר למען מלכות אלוהים (‏מתי י”ג:44‏). כשנראה את התוצאות הטובות שנובעות מכך, תגבר שמחתנו, נחוש סיפוק רב יותר ונתרום לאושרם של אחרים (‏מה”ש כ’:35;‏ פיל’ א’:3–5‏).‏

‏”אם אתה שמח ומרוצה מחייך כעת, גדולים הסיכויים שתהנה מבריאות טובה בעתיד”. את המילים הללו כתב למדן מאוניברסיטת נברסקה שבארצות הברית לאחר שניתח כמה מחקרים בנושא הבריאות. דבריו עולים בקנה אחד עם מה שנאמר במקרא: ”לב שמח ייטיב גֵהָה [בריאות]” (‏מש’ י”ז:22‏). כן, ככל שתגביר את שמחתך, קרוב לוודאי שתהנה מבריאות טובה יותר.‏

לכן, למרות העובדה שאנו חיים בזמנים קשים, נוכל לטפח שמחה אמיתית ותמידית אם נקבל את רוח הקודש בעקבות תפילות, לימוד והרהורים בדבר יהוה. נוכל להגביר את שמחתנו גם אם נחשוב על הברכות שמהן אנו נהנים כבר עתה, נחקה את אמונתם של אחרים ונתאמץ לעשות את רצון אלוהים. בכל הדרכים הללו נתנסה באמיתות הכתוב בתהלים ס”ד:11‏: ”ישמח צדיק ביהוה וחסה בו”.‏