את הכרתו של מי אתה מחפש?
”אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עב׳ ו׳:10).
שירים: 4, 51
1. איזה רצון טבעי מקנן בכולנו, ומה הוא כולל?
כיצד אתה מרגיש כאשר מישהו שאתה מכיר ומכבד שוכח את שמך, או גרוע מכך, אינו מזהה אותך? מצב שכזה עלול להיות מייאש מאוד. מדוע? מפני שבכל אחד מאיתנו מקנן רצון טבעי להיות מקובל. הצורך שלנו בהכרה אינו מסתכם ברצון שיזהו אותנו; אנו גם חפצים שידעו אילו מין אנשים אנו ולאילו הישגים הגענו (במ׳ י״א:16; איוב ל״א:6).
2, 3. כיצד רצוננו לחוש מוערכים עלול להפוך למעוות? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
2 אולם בדומה לרצונות טבעיים רבים, רצוננו לחוש מוערכים עלול להפוך ללא־מאוזן ולהתעוות בשל אי־שלמותנו. הוא עלול לגרום לנו להשתוקק לביטויי הכרה לא־הולמים. עולמו של השטן מלבה תאווה לתהילה ולהכרה שמסיטה את תשומת הלב מהאחד שבאמת ראוי שנכיר בו ושנעבוד אותו – אבינו השמימי, יהוה אלוהים (ההת׳ ד׳:11).
3 בימיו של ישוע החזיקו כמה מנהיגי דת בהשקפה פסולה בנוגע להכרה. ישוע הזהיר את תלמידיו: ”היזהרו מן הסופרים האוהבים להתהלך לבושי גלימות ואוהבים ברכות שלום בשווקים ומושבים ראשונים בבתי הכנסת ומקומות נכבדים בסעודות”. בהמשך אמר: ”דינם של אלה יהיה חמור יותר” (לוקס כ׳:46, 47). בניגוד לכך, שיבח ישוע אלמנה ענייה שתרומתה הקטנה ככל הנראה לא זכתה להכרה מצד אחרים (לוקס כ״א:1–4). ברור לגמרי שהשקפתו של ישוע באשר להכרה הייתה שונה לחלוטין מזו של אחרים. מאמר זה יסייע לנו לשמור על ההשקפה הנכונה, זו הרצויה בעיני יהוה אלוהים.
סוג ההכרה הנעלה מכול
4. מהו סוג ההכרה הנעלה מכול, ומדוע?
4 אך מהו סוג ההכרה הנעלה מכול שאליו נוכל לחתור? לא מדובר בתשומת הלב שאנשים מנסים למשוך לעצמם בתחום האקדמיה, בתחום העסקים או בעולם הבידור והספורט. מדובר במה שתיאר פאולוס בדברים הבאים: ”כעת, כשאתם מכירים את אלוהים, או ליתר דיוק כשאלוהים מכיר אתכם, איך זה שאתם חוזרים ליסודות החלשים והעלובים ורוצים להשתעבד להם מחדש?” (גל׳ ד׳:9) איזו זכות נפלאה זו להיות ’מוכרים לאלוהים’, השליט העליון של היקום! הוא מעוניין לרקום עימנו יחסים הדוקים. כפי שאמר חוקר אחד, אנו ”זוכים להכרתו ולתשומת ליבו”. כאשר יהוה מכיר בנו כידידיו, אנו מגשימים את מטרת קיומנו (קהלת י״ב:13, 14).
5. מה עלינו לעשות כדי לזכות להכרה מצד אלוהים?
5 משה זכה לברכה שכזו. כאשר התחנן ליהוה שיאפשר לו להכיר טוב יותר את דרכיו, השיב לו יהוה: ”גם את הדבר הזה, אשר דיברת, אעשה, כי מצאת חן בעיניי ואֵדָעֲך בשם” (שמ׳ ל״ג:12–17). באופן דומה, כאשר יהוה מכיר אותנו באופן אישי אנו זוכים לברכות נפלאות. אך מה עלינו לעשות כדי לזכות להכרה מצד יהוה? עלינו לאהוב אותו ולהקדיש לו את חיינו (קרא קורינתים א׳. ח׳:3).
6, 7. מה עלול לגרום לנו להרוס את יחסינו עם יהוה?
6 עלינו לשמור על יחסינו היקרים עם אבינו השמימי. בדומה למשיחיים בגלטיה שאליהם כתב פאולוס, גם אנו צריכים להימנע מלהשתעבד ”ליסודות החלשים והעלובים” של העולם הזה, לרבות השאיפה לתהילה מצידו (גל׳ ד׳:9). המשיחיים הללו מהמאה הראשונה התקדמו לשלב שבו היו ידועים לאלוהים. אולם פאולוס ציין שאותם אחים ’חזרו’ לדברים ריקים. פאולוס למעשה אמר: ”לאחר שהתקדמתם כה רבות, מדוע תשובו לדברים הטיפשיים וחסרי הערך שהותרתם מאחור?”
7 האם אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב דומה כיום? אכן כן. כאשר למדנו להכיר את יהוה לראשונה, ייתכן שוויתרנו, בדומה לפאולוס, על מעמד בולט בעולמו של השטן. (קרא פיליפים ג׳:7, 8.) אולי ויתרנו על הזדמנויות להשכלה גבוהה יותר, או אולי דחינו הצעות לקידום או את האפשרות להרוויח יותר כסף בעולם העסקים. ייתכן שכישרוננו המוזיקלי או יכולותינו האתלטיות יכלו להסב לנו תהילה ועושר, אך הפנינו עורף לכל אלה (עב׳ י״א:24–27). עד כמה טיפשי יהא זה להתייחס כעת להחלטות הטובות שקיבלנו כאל ’הזדמנויות מוחמצות’! חשיבה זו עלולה לגרום לנו להתאמץ להשיג את מה שכבר החלטנו שהוא בין היסודות ”החלשים והעלובים” של העולם הזה. a
חזק את החלטתך הנחושה
8. מה יחזק את החלטתנו הנחושה לחפש הכרה מצד יהוה?
8 כיצד נוכל לחזק את החלטתנו הנחושה לחפש את הכרתו של יהוה ולא של העולם? על מנת לעשות כן, עלינו לזכור שתי עובדות חשובות. הראשונה היא שיהוה תמיד מכיר במי שמשרתים אותו בנאמנות (קרא עברים ו׳:10; י״א:6). הוא מוקיר עד מאוד כל אחד ממשרתיו, ומחשיב זאת ל”חוסר צדק” להתעלם ממי שמגלים נאמנות כלפיו. מאז ומתמיד ”מכיר יהוה את השייכים לו” (טימ״ב ב׳:19). הוא ”יודע... דרך צדיקים” ויודע כיצד להציל אותם מניסיון (תהל׳ א׳:6; פט״ב ב׳:9).
9. הבא דוגמאות הממחישות כיצד מביע יהוה את שביעות רצונו ממשרתיו.
9 לעיתים מביע יהוה את שביעות רצונו ממשרתיו בדרכים יוצאות דופן (דה״ב כ׳:20, 29). חשוב למשל על האופן שבו הושיע יהוה את עמו בים סוף בשעה שנרדפו על־ידי צבאו האדיר של פרעה (שמ׳ י״ד:21–30; תהל׳ ק״ו:9–11). מאורע זה היה כה מרשים עד כי אנשים באזור עדיין דיברו עליו כעבור 40 שנה (יהו׳ ב׳:9–11). כאשר אנו נזכרים כיצד גילה יהוה את אהבתו כלפי משרתיו והפגין את כוחו למענם, הדבר מעודד אותנו עד מאוד בעודנו מתקרבים לקראת מתקפת גוג ממגוג, שעליה נובא זמן רב מראש (יח׳ ל״ח:8–12). באותה עת נהיה אסירי תודה על כך שחיפשנו את הכרתו של אלוהינו ולא של העולם.
10. איזה היבט בהכרה מצד יהוה עלינו לזכור?
10 עלינו לזכור עובדה חשובה נוספת: יהוה יכול להכיר בנו בדרכים בלתי צפויות. על מי שעושים מעשים טובים אך ורק כדי להיראות לבני אדם נאמר שלא יקבלו שום גמול מאת יהוה. מדוע? מכיוון ששכרם כבר שולם במלואו כאשר זכו לשבחים מצד אחרים. (קרא מתי ו׳:1–5.) אולם ישוע אמר שאביו ”מביט בסתר” במי שלא קיבלו את ההוקרה אשר לה הם ראויים על מעשים טובים שעשו לזולת. הוא מבחין במעשים הללו וגומל לכל אדם בהתאם. אולם לעיתים גומל לנו יהוה בדרכים לא־צפויות. הבה נדון בכמה דוגמאות.
צעירה ענווה זוכה להכרה בלתי צפויה
11. כיצד גילה יהוה את הכרתו כלפי הצעירה מרים?
11 כאשר הגיעה העת שבן אלוהים ייוולד כאדם, בחר יהוה במרים, צעירה בתולה ענווה, להיות אימו של ילד מיוחד זה. מרים התגוררה בנצרת – עיר חסרת חשיבות המרוחקת מירושלים וממקדשה המפואר. (קרא לוקס א׳:26–33.) מדוע מרים היא שקיבלה זכות זו? המלאך גבריאל אמר לה שהיא ’מצאה חן בעיני אלוהים’. מאוחר יותר בשיחתה עם קרובתה אלישבע, חשפה מרים את עומק רוחניותה (לוקס א׳:46–55). אכן, יהוה התבונן במרים והעניק לה זכות לא־צפויה זו בשל מסירותה.
12, 13. באיזו דרך הוענקה לישוע ההכרה אשר לה היה ראוי בעת לידתו וכאשר נלקח כעבור 40 יום לבית המקדש?
12 כאשר ילדה לבסוף מרים את ישוע, יהוה לא חלק כבוד לאיש מהשרים החשובים או ממושלי ירושלים ובית לחם ולא מסר להם פרטים באשר למה שאירע. מלאכים נגלו לרועים פשוטים שהשגיחו על כבשים בשדות שמחוץ לבית לחם (לוקס ב׳:8–14). בהמשך ביקרו הרועים הללו את התינוק שזה עתה נולד (לוקס ב׳:15–17). איזו הפתעה נעימה הייתה זו עבור מרים ויוסף לראות שישוע זכה לכבוד בצורה שכזו! חשוב על הניגוד שבין דרכו של יהוה לבצע דברים לבין זו של השטן. כאשר שלח השטן אסטרולוגים כדי לבקר את ישוע והוריו, נחרדו כל תושבי ירושלים לשמע החדשות בדבר הולדתו של ישוע (מתי ב׳:3). הודעה פומבית זו על הולדתו של ישוע הביאה בסופו של דבר למותם של ילדים רבים חפים מפשע (מתי ב׳:16).
13 בחלוף 40 יום מלידתו של ישוע נדרשה מרים להציג קורבן ליהוה בבית המקדש בירושלים, ששכן כ־9 קילומטרים מבית לחם (לוקס ב׳:22–24). ייתכן שבמהלך מסעה עם יוסף וישוע תהתה מרים האם יערוך הכוהן טקס מיוחד שבו יכיר בתפקידו העתידי של ישוע. הכרה אכן ניתנה, אך לא באופן שבו אולי ציפתה מרים. יהוה השתמש בשמעון, אדם ”צדיק וירא אלוהים”, ובנביאה חנה, אלמנה בת 84, כדי להכיר בכך שילד זה עתיד להיות המשיח המובטח (לוקס ב׳:25–38).
14. אילו ברכות העניק יהוה למרים?
14 מה לגבי מרים? האם המשיך יהוה להעניק לה את ההכרה אשר לה הייתה ראויה בשל הטיפול המסור שלה בבנו וגידולו? אכן כן. אלוהים דאג שדבריה ומעשיה יתועדו במקרא. נראה שלא התאפשר למרים להצטרף לישוע במהלך שלוש וחצי שנות שירותו. ייתכן שכאלמנה הייתה צריכה מרים להישאר בנצרת. אולם אף־על־פי שהחמיצה זכויות רבות, היה באפשרותה להיות לצד ישוע בזמן מותו (יוח׳ י״ט:26). בהמשך הייתה מרים בירושלים יחד עם השליחים בימים שקדמו לחג השבועות שבו נשפכה רוח הקודש (מה״ש א׳:13, 14). היא ככל הנראה נמשחה עם הנוכחים האחרים. אם כן, משמע הדבר שניתנה לה ההזדמנות להיות בשמיים עם ישוע לעולמי עולמים. איזה גמול נפלא על שירותה הנאמן!
הכרתו של יהוה בבנו
15. כאשר היה ישוע עלי אדמות, כיצד הביע יהוה את שביעות רצונו מבנו?
15 ישוע לא השתוקק לכבוד מצד מנהיגי הדת או הפוליטיקאים בימיו. אך עד כמה ודאי התעודד כאשר הכיר בו יהוה בשלושה מקרים שונים, כאשר דיבר ישירות מהשמיים. מייד לאחר טבילתו של ישוע בנהר הירדן, אמר יהוה: ”זה בני אהובי, ורצוי הוא בעיניי” (מתי ג׳:17). יוחנן המטביל היה ככל הנראה האדם היחיד ששמע את המילים הללו. בהמשך, כשנה לפני מותו של ישוע, שלושה משליחיו שמעו את יהוה אומר באשר לישוע: ”זה בני אהובי ורצוי הוא בעיניי; שמעו בקולו” (מתי י״ז:5). לבסוף, ימים ספורים בלבד לפני מותו של ישוע, שוב דיבר יהוה אל בנו מהשמיים (יוח׳ י״ב:28).
מה אתה לומד מהאופן שבו העניק יהוה לבנו את ההכרה אשר לה היה ראוי? (ראה סעיפים 15–17)
16, 17. כיצד העניק יהוה לישוע כבוד באופן לא־צפוי?
16 אף־על־פי שישוע ידע שיחווה מוות משפיל ויואשם כמחלל שם אלוהים על לא עוול בכפו, הוא התפלל שרצון יהוה ייעשה ולא רצונו שלו (מתי כ״ו:39, 42). הוא ”עמד בסבל בהיותו על עמוד הוקעה כשהוא בז לחרפה”, מפני שלא חיפש הכרה מצד העולם, אלא מצד אביו (עב׳ י״ב:2). כיצד העניק לו יהוה הכרה זו?
17 בהיותו עלי אדמות הביע ישוע את רצונו לשוב לכבוד שהיה לו בעבר בשמיים לצד אביו (יוח׳ י״ז:5). אין כל ראיה לכך שישוע קיווה ליותר מכך. הוא לא ציפה לסוג של ”קידום” שמימי. אך מה עשה יהוה? הוא העניק לישוע כבוד בדרך לא־צפויה כאשר הקימו לתחייה ל”מעמד נעלה” ונתן לו דבר שאף אחד אחר לא קיבל עד אותה עת – חיי אלמוות רוחניים! b (פיל׳ ב׳:9; טימ״א ו׳:16) איזו הכרה נפלאה בשירותו הנאמן של ישוע!
18. מה יסייע לנו להימנע מלחפש הכרה מצד עולם זה?
18 מה יסייע לנו להימנע מלחפש הכרה מצד עולם זה? זכור היטב שיהוה תמיד מכיר במשרתיו הנאמנים וגומל להם פעמים רבות בדרכים בלתי צפויות. איננו יודעים אילו ברכות לא־צפויות יהיו מנת חלקנו בעתיד. אולם לעת עתה, בעודנו מתמודדים עם קשיים וניסיונות בסדר העולמי המרושע של ימינו, הבה נזכור תמיד שעולם זה, יחד עם כל הכרה שהוא מציע, יחלוף בקרוב (יוח״א ב׳:17). אבינו האוהב יהוה ’אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלנו ואת האהבה שאנו מראים למען שמו’ (עב׳ ו׳:10). כן, הוא יטה לנו חסד – אולי אף בדרכים שאיננו יכולים לתאר לעצמנו!
