האם עלינו לסגוד לתמונות ולפסלים?
תשובת המקרא
לא. באנציקלופדיה הקתולית החדשה (אנג׳) נאמר בקשר לחוקים שנתן אלוהים לעם ישראל: ”מפרשות מקראיות שונות עולה בבירור שעבודת אלוהים האמיתית לא כללה שימוש בתמונות ופסלים”. שים לב לפסוקים הבאים:
”לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחווה להם ולא תעבדם, כי אנוכי יהוה אלוהיך אל קנא” (שמות כ׳:4, 5). הואיל ואלוהים הוא ”אל קנא”, כלומר, אל הדורש מסירות בלעדית, לא מקובל עליו שניתן כבוד או נסגוד לפסלים, תמונות, אלילים, איקונות, צלמים או סמלים.
”כבודי לאחר לא אתן, ותהילתי [לא אתן] לפסילים” (ישעיהו מ״ב:8). אלוהים אוסר עלינו לעבוד אותו באמצעות פסלים. כאשר ניסו חלק מבני ישראל לעבוד את אלוהים באמצעות עגל הזהב, הוא החשיב זאת לחטא חמור (שמות ל״ב:7–9).
”בל נחשוב שהאלוהות דומה לזהב, לכסף או לאבן, לדבר שפּוּסל ביד אומן ושהוא פרי מחשבת אנוש” (מעשי השליחים י״ז:29). להבדיל מפולחן פגאני, שבדרך כלל מתאפיין בשימוש בדמויות ש’פוסלו ביד אומן ושהן פרי מחשבת אנוש’, המשיחיים צריכים, בהתאם לכתוב במקרא, ’להתהלך על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים’ (קורינתים ב׳. ה׳:7).
”הישמרו לכם מן האלילים” (יוחנן א׳. ה׳:21). המצוות המקראיות שנמסרו לעם ישראל ולמשיחיים מראות באופן עקבי שזו טעות לחשוב שהשימוש הפולחני בפסלים ובאיקונות רצוי בעיני אלוהים.